אנדומטריוזיס

מהי מחלת האנדומטריוזיס (Endometriosis)?

אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית כרונית, המתרחשת כאשר תאים הדומים לרקמת רירית הרחם (אנדומטריום) נודדים ומתפתחים מחוץ לרחם – בדרך כלל באגן, בשחלות, בחצוצרות, ובסמוך למערכת עיכול ומערכת השתן.

מנגנון היווצרות מחלת האנדומטריוזיס

קיימות מספר תיאוריות שמנסות להסיר מדוע מתפתחים נגעי אנדומטריוזיס, אולם אין עדיין אף תיאוריה שמסבירה את כל מאפייני המחלה.

בין התיאוריות המקובלות היום:

• וסת רטרוגרדית  (Retrograde Menstruation): לפי תיאוריה זו, תאי רירית הרחם אשר מופרשים בזמן המחזור הוסתי דרך החצוצרות אל חלל הבטן יוצרים כך את הנגעים. תיאוריה זו מסבירה את קיומם של נגעי אנדומטריוזיס באגן אולם לא את היווצרותם של נגעים באיברים מרוחקים יותר. 
• גנטיקה ותורשה:  קיימת נטייה משפחתית לאנדומטריוזיס, שמתבטאת בשכיחות גבוהה יותר של המחלה בבנות משפחה מדרגה ראשונה (למשל בין אחיות, או בין אם לביתה). על כן, קרוב לוודאי שיש מרכיב תורשתי גנטי למחלה.
• כשל של מערכת החיסון: כמעט בכל הנשים קיים מצב של הפרשת תאי רירית הרחם אל חלל הבטן בזמן המחזור הוסתי (וסת רטרוגרדית). אולם, מערכת החיסון יודעת לזהות את התאים הללו ולסלק אותם. ההערכה היא שאצל חולות אנדומטריוזיס, קיים כשל נקודתי במערכת החיסון שמונע ממנה "לנקות" את התאים הללו.
• גורמים הורמונליים: מחלת האנדומטריוזיס תלויה בהורמון אסטרוגן כדי להתפתח. רמות גבוהות של אסטרוגן או חוסר איזון הורמונלי עשויים לעודד את שגשוג הנגעים. על כן, טיפול הורמונלי אשר מוריד את רמות האסטרוגן בגוף עוצר את התקדמות המחלה ומשפר את התסמינים שלה.

למה זה כואב?

כאבי אגן הם התסמין השכיח ביותר של מחלת האנדומטריוזיס. הכאב הוא תוצאה של תהליכים פתו-פיזיולוגיים מורכבים, המערבים את מערכת העצבים ואת גורמי דלקת.

התסמינים הנפוצים ביותר כוללים:

כאבי מחזור

התסמין השכיח ביותר במחלת האנדומטריוזיס הוא כאבי מחזור. לעיתים, כאבי המחזור מלווים בתופעות כגון עייפות, בחילות והקאות, שינויים ביציאות, והקרנה של הכאב לגב ולרגליים. מטופלות רבות סובלות מכאבי מחזור משתקים אשר אינם מגיבים למשככי כאבים ואשר פוגעים בפעילות היומיומית (עבודה, לימודים). חשוב לציין שאין התאמה בין חומרת הכאבים לבין חומרת ופיזור המחלה, ונשים המאובחנות עם אנדומטריוזיס בדרגה קלה עלולות לסבול מתסמיני כאב משמעותיים.

כאב אגן כרוני

זהו כאב אגני אשר אינו קשור למחזור ואשר עשוי להופיע מספר ימים בחודש עד כדי כאב יומיומי. 

כאב בקיום יחסי מין

זוהי תלונה שכיחה מאוד אשר חלק מן המטופלות חוששות לדבר עליה. מדובר בכאב המורגש בעומק האגן במהלך ואף לאחר קיום היחסים. יש להבדיל בין כאב "עמוק" בקיום יחסי על רקע אנדומריוזיס לבין כאב "שטחי" בקיום יחסים שמקורו רגישות בפתח הנרתיק על רקע וסטיבוליטיס או וסטיבולודיניה.

בעיות במערכת העיכול והשתן

מחלת האנדומטריוזיס עלולה לגרום לתופעות שונות של מערכת העיכול, החל משינויים ביציאות בתקופת המחזור הוסתי (שלשולים או עצירות), ונפיחות בטנית. קיימות גם תופעות של מערכת השתן כמו צריבה, תכיפות או דחיפות במתן שתן.

במצבים נדירים, קיימים נגעי אנדומטריוזיס החודרים את דופן המעי או את דופן שלפוחית השתן, והביטוי לכך עלול להיות שתן דמי או יציאה דמית. כמו כן, חשוב לציין כי חולות אנדומטריוזיס נמצאות בסיכון מוגבר לפתח מחלות נוספות המשפיעות על תפקוד מערכת השתן ומערכת העיכול כגון מעי רגיז ושלפוחית רגיזה.

קשיי פריון

כ-30% עד 50% מהנשים עם אנדומטריוזיס יחוו קשיים בהשגת הריון. לעיתים, אי-פריון הוא הסימן העיקרי למחלה.

עייפות כרונית

תחושת תשישות שאינה חולפת לאחר מנוחה, הנגרמת מהדלקת הכרונית בגוף.

אבחון מחלת האנדומטריוזיס: לקראת אבחון לא פולשני

עד לאחרונה, אבחון מדויק של מחלת האנדומטריוזיס התבסס על אבחנה פולשנית בניתוח (לפרוסקופיה). על כן, מטופלות רבות סבלו מאיחור באבחנה ובטיפול של 7 עד 10 שנים.

קיימים גורמים נוספים שעלולים לעכב את אבחון המחלה:

• תסמינים לא ספציפיים: לעיתים קשה להבדיל בין כאבי מחזור "רגילים" לבין כאבי מחזור על רקע אנדומטריוזיס. לפי מחקרים בנושא, אנדומטריוזיס יימצא בכ- 50% מהנשים שסובלות מכאבי מחזור חזקים אשר אינם מגיבים למשככי כאבים.
• נרמול הכאב:  גם בימינו, התפיסה כי כאבי מחזור קשים הם דבר שיש ללמוד לחיות איתו עדיין לא חלפה מהעולם.
• מגבלות הבדיקה הגינקולוגית והאולטרסאונד הגינקולוגי השגרתי: הרגילה:  נגעי אנדומטריוזיס שטחיים לרוב לא יאובחנו בבדיקה גינקולוגית ובבדיקת אולטרסאונד שגרתיות.

כיצד מתבצע כיום האבחון של מחלת האנדומטריוזיס?

תשאול

תשאול מפורט לתסמיני האנדומטריוזיס עשוי לכוון לקיום המחלה. קיימים גם שאלונים ספציפיים שמסייעים לרופא בהבנת התסמינים.

אולטרסאונד מכוון לאנדומטריוזיס

מדובר בבדיקת אולטרסאונד המשלבת גישה בטנית וגישה נרתיקית המבוצעת ע"י מומחה בתחום. בדיקה זו מזהה בצורה טובה מוקדים עמוקים של אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס, הידבקויות בין ארי האגן, וציסטות של אנדומטריוזיס בשחלות. הבדיקה לרוב אינה מספיק רגישה לזיהוי נגעי אנדומטריוזיס שטחיים.

MRI  אגן מכוון לאנדומטריוזיס

בדיקה זו מדגימה בצורה טובה נגעי אנדומטריוזיס עמוקים וציסטות של אנדומטריוזיס. השימוש ב- MRI הוא לרוב כאשר המידע מבדיקת האולטרסאונד אינו מספק על מנת להבין את פיזור המחלה. כמו כן, בדיקה זו תזהה מצבים נדירים של מעורבות עצבית במחלת האנדומטריוזיס.

בדיקת רוק לנוכחות microRNA (אנדוטסט)

בדיקה חדשנית זו מבוססת על זיהוי גנים אשר מופעלים בחולות אנדומטריוזיס, והיא מזהה את מחלה בכל צורותיה עם רגישות וסגוליות גבוהות.  

לפרוסקופיה

מדובר בניתוח המבוצע ע"י החדרת מצלמה לחלל הבטן בהרדמה כללית. כיום, מקובל לבצע לפרוסקופיה כאשר יש כוונה לטפל בנגעים ולהסירם באותו מעמד, ולא כפרוצדורה המיועדת לאבחנה בלבד.

אבחון רזרבה שחלתית ועבירות חצוצרות

במטופלות הסובלות מאי פריון על רקע אנדומטריוזס יבוצע במקביל גם אבחון של פעילות השחלות (רזרבה שחלתית) ועבירות החצוצרות (ע"י צילום רחם או הידרוסונוגרפיה), וזאת על מנת לשלב את הטיפול במחלה עם טיפול בבעיית הפוריות.

דרכי הטיפול: מסלול מותאם אישית

אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית אשר הפיזור שלה והתסמינים שלה משתנים מאישה לאישה. על כן, אין "טיפול אחד שמתאים לכולן". מטרת הטיפול היא למנוע את התקדמות המחלה, להפחית כאב, לשפר את איכות החיים ולשמור על הפוריות. 

הטיפול נחלק לשלושה מישורים עיקריים:

הטיפול התרופתי

הקו הראשון בטיפול התרופתי הוא לרוב טיפול הורמונלי. מטרת התרופות היא לעכב את פעילות המחלה ע"י הורדת רמות האסטרוגן והפעלת הרצפטור לפרוגסטרון שמצוי על פני הנגעים. במקביל, צמצום ימי המזור או ביטולו משפרים את כאבי המחזור. 

הטיפול ההורמונלי כולל מספר תרופות, החל מגלולות למניעת הריון, תרופות על בסיס פרוגסטרון (במתן פומי או ע"י התקן הורמונלי), או תרופות מקבוצת Gnrh antagonist. התרופה המתאימה ביותר תינתן בהתאם לתסמינים, רצון להרות ופיזור המחלה.

רפואה משלימה ושינוי אורח חיים

נשים רבות מוצאות הקלה משמעותית בשילוב של הטיפול התרופתי עם טיפולים תומכים, כגון פיזיותרפיה של רצפת האגן, התאמה תזונתית (תזונה אנטי-דלקתית), דיקור סיני, יוגה וטיפול בכאב. 

הטיפול הכירורגי

טיפול ניתוחי מוצע למטופלות אשר ממשיכות לסבול מכאבים למרות טיפול תרופתי או אשר אובחנו עם נגעי אנדומטריוזיס אשר עלולים לפגוע במערכת השתן או המעי. גם במטופלות הסובלות מאי פריון על רקע אנדומטריוזיס יש במצבים מסוימים יתרון לטיפול ניתוחי.

מטרת הניתוח היא להסיר את מוקדי המחלה וההידבקויות, תוך שימור מקסימלי של האיברים הבריאים. להסבר מעמיק על סוגי הניתוחים, ההבדל הקריטי בין כריתה לצריבה והיתרון בשימוש ברובוט דה-וינצ'י, מומלץ לעבור ולקרוא את הדף המורחב על ניתוח אנדומטריוזיס >>

מתי נשקלת כריתת רחם? כריתת רחם אינה מהווה חלק הכרחי מניתוח לטיפול באנדומטריוזיס. עם זאת, במצבים מסוימים לאחר סיום תכנון המשפחה, ובעיקר כאשר יש מעורבות משמעותית של המחלה ברחם (מצב הנקרא אדנומיוזיס), תיתכן המלצה לשלב כריתת רחם כחלק מהניתוח. למידע נוסף על פרוצדורה זו וההחלמה ממנה, ניתן לקרוא בדף המידע על ניתוח כריתת רחם >>