סרטן הרחם

סוגי סרטן רירית הרחם

קיימים מספר תתי-סוגים של סרטן רירית הרחם, שלכל אחד מהם מאפיינים ביולוגיים, מהלך קליני ופרוגנוזה שונים. המאפיינים המולקולרים אשר מזוהים ברקמת הגידול הם אלה אשר קובעים את ההתייחסות שלנו להחלטות הטיפוליות.

הסוגים ההיסטולוגים החשובים כוללים:

1. אדנוקרצינומה אנדומטריואידית
2. אדנוקרצינומה פפילרית סרוזית
3. קרצינוסרקומה של הרחם
4. קרצינומה עם תאים בהירים

הבדיקות המולקולריות החשובות כוללות:

• P53
• רצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון
• צביעה לחלבוני MMR
• צביעה ל HER2
• POLE

גורמי סיכון לסרטן רירית הרחם

אמנם הגורם המדויק לסרטן רירית הרחם אינו ידוע, אך מספר גורמים עשויים להעלות את הסיכון לחלות בו:

גורמים הורמונליים

חשיפה מוגברת לאסטרוגן: אסטרוגן הוא הורמון שמעודד את צמיחת רירית הרחם. חשיפה ממושכת לאסטרוגן ללא איזון של פרוגסטרון (הורמון נוסף) עלולה להגביר את הסיכון לסרטן רירית הרחם. מצבים המובילים לחשיפה מוגברת לאסטרוגן כוללים:

• השמנת יתר: רקמת שומן מייצרת אסטרוגן, ולכן השמנת יתר היא גורם סיכון משמעותי.
• טיפול הורמונלי חלופי באסטרוגן בלבד: נטילת אסטרוגן ללא פרוגסטרון במהלך גיל המעבר מעלה את הסיכון.
• מחזורי וסת לא סדירים (עם או בלי קשר לשחלות פולי-ציסטיות):  כולל וסת שאינה מתרחשת כלל (אמנוריאה).
• גיל התחלת הווסת וגיל המעבר: תחילת וסת בגיל צעיר (לפני גיל 12) או כניסה לגיל המעבר בגיל מאוחר (אחרי גיל 52).
• היעדר לידות: נשים שלא הרו נמצאות בסיכון גבוה יותר.

גורמים נוספים

• גיל: הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם עולה עם הגיל. רוב המקרים מתרחשים לאחר גיל 50.
• היסטוריה משפחתית: נשים עם קרובי משפחה שחלו בסרטן רירית הרחם, סרטן המעי הגס, סרטן השחלות או סוגי סרטן הקשורים לתסמונת לינץ' (Lynch syndrome), נמצאות בסיכון גבוה יותר.
• סוכרת: סוכרת מסוג 2 מעלה את הסיכון.
• תסמונת מטבולית: תסמונת מטבולית, הכוללת השמנת יתר, לחץ דם גבוה ורמות גבוהות של סוכר בדם, מעלה את הסיכון.
• טמוקסיפן: תרופה המשמשת למניעה וטיפול בסוגים מסוימים של סרטן השד, אך מעלה את הסיכון לסרטן רירית הרחם.
• טיפול בקרינה באגן: טיפול בקרינה באגן לטיפול בסרטן אחר מעלה את הסיכון.
• לחץ דם גבוה: מחקרים הראו שנשים עם יתר לחץ דם כרוני עשויות להיות בסיכון גבוה יותר.

שלבי סרטן רירית הרחם

קביעת שלב סרטן רירית הרחם היא תהליך חשוב ביותר, המאפשר לרופאים להעריך את חומרת המחלה ולתכנן את הטיפול המתאים ביותר. השלב נקבע על פי מספר גורמים, ביניהם גודל הגידול, מידת חדירתו לרקמות הסמוכות, מעורבות בלוטות הלימפה והימצאות גרורות באיברים מרוחקים.

מערכת השלבים הנפוצה ביותר לסרטן רירית הרחם היא על פי FIGO  2018. זהו דירוג המושתת על הפיזור האנאטומי של הגידול. ב 2023 יצא דירוג חדש המכליל גם פקטורים מולקולרים. דירוג זה עוד לא זכה לקבלה  מלאה בקרב כל המומחים.

• שלב I: הגידול מוגבל לרחם.
  * IA: פחות הגידול מוגבל לרירית הרחם או חודר פחות ממחצית מעובי שריר הרחם (מיומטריום).
  * IB: הגידול חודר יותר ממחצית מעובי שריר הרחם.
• שלב II: הגידול התפשט לצוואר הרחם.
  * IIA: הגידול מערב רק את בלוטות צוואר הרחם.
  * IIB: הגידול חודר לרקמת החיבור של צוואר הרחם.
• שלב III: הגידול התפשט מחוץ לרחם, אך עדיין מוגבל לאגן.
  * IIIA: הגידול מערב את השכבה החיצונית של הרחם (סרוזה) ו/או את החצוצרות ו/או את השחלות.
  * IIIB: הגידול התפשט לבלוטות הלימפה באגן.
  * IIIC1: הגידול התפשט לבלוטות הלימפה לאורך אבי העורקים.
  * IIIC2: הגידול התפשט לבלוטות הלימפה במפשעה.
• שלב IV: הגידול התפשט לאיברים מרוחקים.
  * IVA: הגידול התפשט לשלפוחית השתן ו/או לחלחולת (רקטום).
  * IVB: הגידול התפשט לאיברים מרוחקים אחרים, כמו הריאות, הכבד או העצמות.

תסמינים של סרטן רירית הרחם

סרטן רירית הרחם מתפתח לרוב באופן הדרגתי, ולעיתים קרובות אינו גורם לתסמינים בשלבים המוקדמים.  עם זאת, ככל שהגידול גדל, הוא עלול לגרום למגוון תסמינים, שחשוב לשים לב אליהם ולפנות לרופא נשים במקרה הצורך.

התסמין השכיח ביותר של סרטן רירית הרחם הוא דימום נרתיקי חריג. דימום חריג יכול להתבטא במספר דרכים:

• דימום בין וסתי: הופעת דימום בין מחזורי וסת רגילים.
• דימום לאחר גיל המעבר: כל דימום נרתיקי לאחר הפסקת הווסת נחשב חריג ומחייב בירור.
• שינויים בדימום הווסתי: דימום וסתי כבד מהרגיל, ממושך מהרגיל, או בעל אופי שונה מהרגיל.

תסמינים נוספים:

• כאבים באגן: כאבים עמומים או חדים באזור האגן או הבטן התחתונה.
• הפרשות חריגות מהנרתיק: הפרשות מימיות, דמיות או מוגלתיות.
• ירידה בלתי מוסברת במשקל: ירידה במשקל ללא סיבה נראית לעין.
• גוש באגן: במקרים נדירים, ניתן למשש גוש באזור האגן.
• כאבים בעת קיום יחסי מין: כאבים או אי נוחות בזמן קיום יחסי מין.
• קשיים במתן שתן: תכיפות במתן שתן, דחיפות במתן שתן, או כאבים בעת מתן שתן.

אבחון סרטן רירית הרחם

אבחון מוקדם של סרטן רירית הרחם הוא קריטי לשיפור סיכויי ההחלמה. לכן, חשוב להיות קשובים לתסמינים מחשידים ולפנות לרופא נשים בהקדם האפשרי במקרה של דימום נרתיקי חריג או כל תסמין מדאיג אחר.

תהליך האבחון של סרטן רירית הרחם כולל בדרך כלל מספר שלבים:

בדיקה גופנית:

• הרופא יבצע בדיקה גופנית כללית, הכוללת בדיקת אגן ידנית, לצורך הערכת מצב הרחם והאיברים הסמוכים.
• בבדיקה זו, הרופא יחפש גושים או חריגות באזור האגן, וייתכן שיבצע גם בדיקה רקטלית.

בדיקת אולטרסאונד:

• בדיקת אולטרסאונד טרנס-וגינלית מאפשרת לרופא להדמות את הרחם, רירית הרחם, השחלות והחצוצרות.
• בבדיקה זו, ניתן למדוד את עובי רירית הרחם, לזהות גושים או חריגות במבנה הרחם, ולקבל מידע נוסף על מצב האגן.
• עובי רירית הרחם מעל 4 מ"מ בנשים לאחר גיל המעבר דורש התייחסות.

ביופסיה של רירית הרחם:

ביופסיה היא הבדיקה החשובה ביותר לאבחון סרטן רירית הרחם. בבדיקה זו נלקחת דגימת רקמה מרירית הרחם לבדיקה מיקרוסקופית על ידי פתולוג.

קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה:

• פיפל: צינורית דקה מוחדרת לרחם דרך צוואר הרחם, ובאמצעותה נשאבת דגימת רקמה.
• D&C (גרידה): הרחבת צוואר הרחם וגרידת רירית הרחם באמצעות מכשיר מיוחד.
• ביופסיה בהיסטרוסקופיה: החדרת סיב אופטי דק (היסטרוסקופ) לרחם, המאפשר לרופא לראות את רירית הרחם ולקחת דגימות ממוקדות.

בדיקות הדמיה נוספות:

במקרים מסוימים, ייתכן צורך בבדיקות הדמיה נוספות, כמו CT או MRI, לצורך קבלת תמונה מפורטת יותר של האגן והאיברים הסמוכים.

בדיקות אלו יכולות לסייע בזיהוי גושים, מעורבות בלוטות לימפה, וגרורות מרוחקות.

בדיקות אחרות:

במקרים מסוימים, ייתכנו בדיקות נוספות, כמו בדיקות דם, בדיקת שתן, או PET-CT, לצורך קבלת מידע נוסף על מצב הבריאות הכללי ועל התפשטות המחלה.

טיפול בסרטן רירית הרחם

הטיפול בסרטן רירית הרחם מותאם באופן אישי לכל מטופלת, בהתאם למספר גורמים, ביניהם:

• שלב המחלה: גודל הגידול, מידת חדירתו לרקמות הסמוכות, מעורבות בלוטות הלימפה והימצאות גרורות.
• סוג סרטן רירית הרחם: במקרים תתי-הסוגים השונים של אדנוקרצינומה (כגון אנדומטריואידית, פפילרית סרוזית, תאים בהירים) בעלי מאפיינים ביולוגיים שונים ודורשים גישות טיפוליות שונות.
• מצבה הבריאותי הכללי של האישה: גיל, מחלות רקע, ותפקוד כללי.
• העדפותיה האישיות של האישה: רצונה לשמר פוריות, חששות מתופעות לוואי, ועוד.

אפשרויות הטיפול העיקריות:

ניתוח

• כריתת רחם (היסטרקטומיה): הניתוח הנפוץ ביותר לטיפול בסרטן רירית הרחם. במהלך הניתוח, מסירים את הרחם, ובדרך כלל גם את החצוצרות והשחלות.
• כריתת בלוטות לימפה: במקרים מסוימים, ייתכן צורך בכריתת בלוטות לימפה באגן ובבטן לצורך קביעת שלב המחלה ולמניעת התפשטות המחלה.
  • סוגי ניתוח:
  • ניתוח פתוח: ניתוח מסורתי, בו מבוצע חתך בבטן התחתונה.
  • לפרוסקופיה: ניתוח זעיר-פולשני, בו מוחדרים מכשירים דקים דרך חתכים קטנים בבטן.
  • ניתוח רובוטי (דה וינצ'י): ניתוח זעיר-פולשני, בו נעשה שימוש במערכת רובוטית המאפשרת לרופא לבצע את הניתוח בדיוק רב יותר.

טיפול קרינתי

חלק מהנשים נזקקות לטיפול קרינתי משלים לאחר הניתוח כדי להוריד את הסיכון לחזרת המחלה.

• קרינה חיצונית: קרני רנטגן מכוונות לאזור האגן.
• ברכיתרפיה: מקור קרינה מוחדר לנרתיק לצורך טיפול ממוקד לכפית הנרתיק.

כימותרפיה

• טיפול תרופתי, בו ניתנות תרופות כימותרפיות דרך הווריד או בכדורים
• כימותרפיה ניתנת בדרך כלל במקרים של סרטן מתקדם או גרורתי.

טיפול הורמונלי

• טיפול בתרופות הורמונליות, כמו פרוגסטרון, לצורך חסימת פעילות האסטרוגן ועצירת צמיחת הגידול.
• טיפול הורמונלי ניתן בדרך כלל במקרים של סרטן מתקדם או גרורתי שאינו מתאים לטיפול כימותרפי.

טיפול ביולוגי

• טיפול בתרופות ביולוגיות, כמו אימונותרפיה, המשפיעות על מערכת החיסון ומסייעות להילחם בתאי הסרטן.
• בחלק מהנשים ניתנת אימונוטרפיה עם הטיפול הכימוטרפי
• טיפולים ביולוגיים חדשים נמצאים בפיתוח ומוצעים במסגרת מחקרים קליניים.

שילוב טיפולים

במקרים רבים, משלבים מספר טיפולים, כמו ניתוח וטיפול קרינתי, או כימותרפיה וטיפול ביולוגי, לצורך השגת תוצאות מיטביות.