סרטן ריאות

מקובל לחלק את סרטן הריאות לשתי קבוצות עיקריות, המשפיעות על אופן התפתחות המחלה והגישה הטיפולית:

1. סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (NSCLC – Non-Small Cell Lung Cancer): זהו הסוג השכיח ביותר, המהווה כ-80% עד 85% מכלל המקרים. קבוצה זו כוללת תת-סוגים כמו אדנוקרצינומה (הנפוץ ביותר, גם בקרב לא-מעשנים) וקרצינומה של תאי הקשקש.
2. סרטן ריאות של תאים קטנים (SCLC – Small Cell Lung Cancer): מהווה כ-15% מהמקרים. זהו סוג אגרסיבי יותר שנוטה להתפשט (לשלוח גרורות) בשלבים מוקדמים יותר, ומופיע כמעט בלעדית אצל מעשנים כבדים.

גורמי סיכון

קיימים מספר גורמי סיכון מרכזיים ומובהקים:

• עישון טבק: הגורם המוביל למחלה. עשן הסיגריות מכיל אלפי כימיקלים, שרבים מהם ידועים כמסרטנים. לרבים מהמאובחנים עם סרטן ריאה יש היסטוריה של עישון וקיים יחס ישיר בין משך החשיפה והכמות לסיכון לחלות במחלה. 
• עישון פסיבי: חשיפה קבועה לעשן גם אצל לא מעשנים מעלה אף היא את הסיכון.
• חשיפה תעסוקתית או סביבתית:  חשיפה לאסבסט, גז ראדון (גז רדיואקטיבי טבעי שעשוי להצטבר במבנים), ארסן וכימיקלים תעשייתיים אחרים.
• היסטוריה משפחתית וגנטיקה: קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה מעלה מעט את הסיכון.
• מחלות ריאה קודמות: הצטלקויות בריאה כתוצאה ממחלות כמו שחפת או COPD – מחלת ריאות חסימתית כרונית.
• נשים לא מעשנות בגיל מבוגר: קיימת עלייה בשכיחות סרטן הריאה בקרב נשים לא מעשנות מעל גיל 60,  ובקבוצה זו תאי הגידול מאופיינים לעיתים בשכיחות גבוהה של מוטציות גנטיות ספציפיות להן קיימים טיפולים ביולוגים חדשניים.

תסמינים: למה חשוב לשים לב?

בשלביה המוקדמים, המחלה לרוב אינה גורמת לתסמינים מורגשים (ולכן קיימת חשיבות רבה לבדיקות סקר בקרב אוכלוסיות בסיכון). התסמינים מופיעים בדרך כלל כאשר הגידול גדל ומתחיל ללחוץ על איברים סמוכים או כאשר הוא מתפשט בחלל החזה או לאתרים מרוחקים. התסמינים הבולטים שעשויים להעיד על המחלה: 

• שיעול כרוני שאינו חולף או מחמיר עם הזמן.
• כיח דמי (שיעול המלווה בדם).
• קוצר נשימה.
• כאב בחזה.
• צרידות מתמשכת.
• עייפות קיצונית וירידה בלתי מכוונת במשקל.
• כאבים בעצמות, בעיקר כאשר קיימת מעורבות גרמית.
• תסמינים נוירולוגיים כגון חולשה, כאבי ראש או אירוע מוחי, במקרים שבהם קיימת מעורבות של מערכת העצבים.
  
  
  

אבחון

תהליך האבחון המדויק קריטי לקביעת תוכנית הטיפול, וכולל שילוב של מספר בדיקות:

• הדמיות (CT / PET-CT): לסריקה מדויקת של הריאות, זיהוי הגידול, גודלו, ושלב המחלה (האם קיימת התפשטות לבלוטות לימפה או לאיברים אחרים).
• ביופסיה: לקיחת דגימת רקמה מהגידול. ניתן לבצע באמצעות מחט מונחית CT דרך דופן החזה, או באמצעות ברונכוסקופיה (החדרת צינור גמיש עם מצלמה דרך קנה הנשימה אל הסמפונות).
• בדיקות מולקולריות (פרופיל גנומי): בדיקת רקמת הגידול לזיהוי מוטציות גנטיות ספציפיות, שלב חיוני להתאמת טיפול תרופתי אישי.
• בדיקות אימונולוגית (חיסונית): בדיקת רקמת הגידול לזיהוי מאפינים אימונולוגיים של הגידול, שלב חיוני להתאמת טיפול תרופתי אישי.
  
  

קביעת שלב המחלה (Staging): היכן אנו עומדים?

לאחר שאבחנת סרטן הריאות אושרה באמצעות ביופסיה, השלב החשוב הבא הוא לקבוע את שלב המחלה (Stage). זהו תהליך חיוני שנועד להעריך במדויק את מידת התפשטות הסרטן בגוף, והוא מהווה את הבסיס לתכנון תוכנית הטיפול היעילה והמותאמת ביותר עבור כל מטופל.

מהו "שלב" המחלה ולמה הוא כל כך חשוב?

קביעת השלב היא שיטה סטנדרטית, המקובלת בכל העולם, לתיאור היקף המחלה. היא מאפשרת לצוות הרפואי להבין את חומרת המצב, לחזות את התפתחות המחלה (פרוגנוזה) וחשוב מכל – לבחור את הטיפול או שילוב הטיפולים הנכון ביותר. לדוגמה, סרטן בשלב מוקדם יטופל לרוב בניתוח במטרה להשיג ריפוי, בעוד שבשלבים מתקדמים יותר ייתכן שיומלץ על שילוב של טיפולים מערכתיים (כמו כימותרפיה ואימונותרפיה) והקרנות.

כיצד קובעים את שלב המחלה?

השלב נקבע על סמך המידע שנאסף בבדיקות ההדמיה שביצעת, לרוב CT ו PET-CT ולעיתים MRI ראש. הצוות הרפואי משתמש במערכת מושגים בינלאומית המכונה TNM:

• T (Tumor) מתאר את גודל הגידול הראשוני בריאה ואת מידת חדירתו לרקמות סמוכות.
• N (Nodes) בודק האם ישנה מעורבות של קשריות (בלוטות) לימפה סמוכות, ואם כן, אילו מהן.
• M (Metastasis) מציין האם הסרטן שלח גרורות לאיברים מרוחקים, כמו הריאה השנייה, הכבד, המוח או העצמות.
  
  

לאחר שנקבעו ערכי ה, T,N,M הם משוכללים יחד כדי לקבוע את השלב הכולל של המחלה, המדורג בדרך כלל בספרות רומיות מ I  (השלב המוקדם ביותר) ועד IV השלב המתקדם ביותר.

בשלבים מוקדמים, בדרך כלל I-II, המחלה מוגבלת לריאה או לבית החזה המקומי. בשלב IV מדובר במחלה גרורתית, כלומר מחלה שהתפשטה לאיברים מרוחקים.

רק לאחר ששלב המחלה ידוע וברור וכמו כן האיפיון הגנטי והאימוני של הגידול נקבעו, ניתן להתקדם לדיון מושכל על אפשרויות הטיפול המתאימות ביותר. 

אפשרויות טיפול (טיפולים אונקולוגיים)

הטיפול בסרטן ריאות עבר מהפכה של ממש בשנים האחרונות. פרט לניתוח (עליו נפרט מטה), הכלים האונקולוגיים כוללים:

• טיפול ביולוגי מכוון מטרה (Targeted Therapy): תרופות המזהות ותוקפות נקודות תורפה ספציפיות בתאים הסרטניים (בהתבסס על המוטציות שהתגלו בביופסיה), תוך פגיעה מינימלית בתאים בריאים.
• אימונותרפיה: תרופות חדשניות המעוררות את מערכת החיסון הטבעית של הגוף לזהות את תאי הסרטן ולהשמיד אותם.
• כימותרפיה: משמשת פעמים רבות כטיפול משלים (במקרים רבים בשילוב עם טיפול ביולוגי או אימונותרפיה) לפני או אחרי ניתוח, או כטיפול מרכזי במצבים שבהם לא ניתן לנתח.
• רדיותרפיה (הקרנות): משמשות כטיפול להשגת שליטה מקומית במחלה הן באתר הגידול הראשוני והן באתרים בהם יש גרורות. 
  
  

במחלה מתקדמת, ניתוח אינו חלק שגרתי מתוכנית הטיפול, למעט מצבים חריגים שנדונים באופן פרטני על ידי צוות רב-תחומי.

הטיפול הכירורגי: ניתוח להסרת גידולי ריאה

במקרים שבהם סרטן הריאות מתגלה בשלבים מוקדמים, הטיפול היעיל ביותר אשר נותן את סיכויי הריפוי הגבוהים ביותר הוא ניתוח להסרת הגידול. מטרת הניתוח היא לכרות את האזור הנגוע בריאה יחד עם בלוטות הלימפה הסמוכות אליו.

זאת במטרה להשיג שליטה מקומית במחלה וכמו כן לאשרר את שלב המחלה לא רק על פי בדיקות ההדמיה הטרום ניתוחיות אלה גם על פי ממצאים פתולוגיים. במקרים בהם דירוג המחלה הוא שלב I, והגידול קטן מ 2 ס״מ שיעורי הריפוי לאחר ניתוח עשויים להגיע עד 90% ולרוב לא נדרש טיפול משלים או מקדים לפני הניתוח.

כיום, ניתוחים למחלה בשלב מוקדם מבוצעים בעיקר בגישות זעיר-פולשניות מתקדמות אשר מאפשרות החלמה מהירה וטובה יותר. בנוסף כאשר ניתן מבוצעים ניתוחים משמרי ריאה על מנת להסיר יותר במדויק את הגידול ולשמר יותר רזרבה ריאתית. 

המאפינים של ניתוח להסרת גידול ריאתי בגישה הרובוטית (מערכת דה וינצ'י):

ביצוע כריתת ריאה בגישה רובוטית מאפשר לכירורג החזה לפעול בתוך הסביבה הצפופה והמורכבת של בית החזה ברמת דיוק גבוהה ביותר.

הזרועות הרובוטיות, המחקות את תנועת כף היד, מספקות יכולת תמרון מיטבית סביב כלי דם גדולים ועדינים, והראייה התלת-ממדית מאפשרת התמצאות מצוינת במרחב. בדומה לגישות זעיר פולשניות אחרות היתרון הגדול ביותר עבור המטופל הוא החלמה מהירה והפחתה בכאבים ביחס לניתוחים שמבוצעים בגישה פתוחה.

גילוי מוקדם ומניעה

סיכויי הריפוי מסרטן הריאה גבוהים יותר כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, לפני הופעת תסמינים.

כיום קיימות עדויות רפואיות מבוססות לכך שסקר לגילוי מוקדם באמצעות CT חזה במינון קרינה נמוך מפחית תמותה מסרטן ריאה בקרב אוכלוסיות בסיכון, בעיקר מעשנים ומעשנים לשעבר.

הבדיקה מבוצעת בדרך כלל אחת לשנה, ומומלצת לרוב לאנשים מעל גיל 50 עם היסטוריה משמעותית של עישון (עישון של קופסה ביום במשך שנים רבות) בהתאם לשיקול דעת רפואי ולהנחיות המקובלות. 

לצד זאת, הפחתת עישון וחשיפה לעישון פסיבי היא אמצעי המניעה החשוב ביותר. חקיקה המגבילה עישון במרחב הציבורי ופעולות להפחתת צריכת טבק צפויות לתרום לאורך זמן לירידה בהיארעות המחלה.