עמוד זה נכתב ע"י פרופ' עופר יוספוביץ', מנהל מחלקת אורולוגיה, המרכז הרפואי סוראסקי-איכילוב, תל אביב.
הערמונית היא בלוטה קטנה (כגודל אגוז) המהווה חלק ממערכת הרבייה הגברית וממוקמת מתחת לשלפוחית השתן, כשהיא עוטפת את צינור השופכה. עם הגיל, גברים רבים מתמודדים עם שינויים בבלוטה העלולים להשפיע משמעותית על איכות חייהם ולדרוש התערבות רפואית.
מהו סרטן הערמונית?
סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי. מדובר בגידול ממאיר המתפתח בבלוטת הערמונית, בלוטת מין גברית הנמצאת בבסיס שלפוחית השתן וחובקת את צינור השופכה.
הגידול נוצר כתוצאה מהתרבות בלתי מבוקרת של תאים, הפוגעים ברקמות הבריאות בסביבתם. ללא טיפול, התאים עלולים להתפשט אל בלוטות הלימפה הסמוכות ובשלבים מתקדמים ליצור גרורות באיברים מרוחקים, כגון העצמות. עם זאת, המחלה מתפתחת לרוב באיטיות, ובזכות גילוי מוקדם, סיכויי הריפוי המלא עומדים על כ-97%.
גורמי סיכון מובילים
למרות שהגורם הישיר למחלה אינו ידוע, קיימים מספר גורמי סיכון בולטים:
- גיל: השכיחות עולה דרמטית עם הגיל. בכ-50% מהגברים בני 70 ניתן למצוא תאים סרטניים בערמונית, ובגיל 90 הנתון מתקרב ל-100% (לרוב מדובר בגידולים שאינם אגרסיביים).
- תורשה וגנטיקה: היסטוריה משפחתית (אב או אח שחלו) מעלה משמעותית את הסיכון למחלה.
- תזונה: תזונה עשירה בשומן רווי ושומן טראנס מגבירה את הסיכון, בעוד שתזונה עשירה בפירות וירקות (כמו עגבניות המכילות ליקופן, וברוקולי) עשויה להקטין אותו.
- תוספי תזונה: מחקרים מראים כי נטילת ויטמינים מסוימים במינונים גבוהים (כמו ויטמין E) עלולה, באופן פרדוקסלי, להגביר את הסיכון לחלות, ויש להתייעץ עם רופא טרם נטילתם.
תסמינים מחשידים בשלבים מוקדמים
סרטן הערמונית לרוב אינו מורגש ואינו מלווה בתסמינים. עם התפתחות הגידול והלחץ שהוא מפעיל על שלפוחית השתן והשופכה, עשויים להופיע:
- קשיים במתן שתן (זרם חלש או מקוטע).
- תכיפות ודחיפות במתן שתן, לרבות יקיצות מרובות בלילה.
- תחושת חוסר התרוקנות מלאה של השלפוחית.
- כאב או צריבה בזמן מתן שתן.
- הופעת דם בשתן או בנוזל הזרע.
חשוב לדעת: תסמינים אלו עשויים להעיד גם על מצבים שפירים (כמו הגדלת ערמונית שפירה), אך דורשים בירור רפואי.
תהליך האבחון מתבצע בצורה מדורגת כדי להימנע מבדיקות מיותרות
1. בדיקות סינון (החל מגיל 55 או בהופעת תסמינים)
בדיקת דם למדידת חלבון PSA, ובדיקה גופנית רקטלית (DRE) למישוש הבלוטה ואיתור נוקשות או גושים.
2. הדמיה מתקדמת (MRI)
במידה וקיים חשד, תבוצע בדיקת MRI רב-פרמטרי לאפיון מדויק של אזורים חשודים והערכת מידת האגרסיביות שלהם.
3. אבחנה סופית (ביופסיה)
הדרך היחידה לאשר סרטן היא באמצעות נטילת דגימות רקמה (לרוב בהנחיית אולטרסאונד ושילוב ממצאי ה-MRI – "ביופסיית פיוז'ן") ושליחתן לבדיקה פתולוגית.
קביעת שלב המחלה (Staging) ואפשרויות הטיפול במידה ואומת סרטן
המחלה תסווג על בסיס מדד גליסון (Gleason Score המדרג את אגרסיביות הגידול מ-2 עד 10. הטיפול מותאם אישית ויכול לכלול:
- מעקב פעיל: מתאים לגידולים קטנים בסיכון נמוך וצמיחה איטית (לרוב גליסון 6), תוך מעקב צמוד ללא התערבות מיידית.
- ניתוח כריתת ערמונית רדיקלית: הסרה מלאה של הבלוטה. כיום, כ-90% מניתוחים אלו מבוצעים באמצעות רובוט דה-וינצ'י, המציע יתרונות משמעותיים בהחלמה ודיוק.
- טיפול קרינתי וטיפולים מתקדמים: שימוש בקרינה למחלה ממוקמת, או טיפולים הורמונליים, כימותרפיים וביולוגיים למחלה מתקדמת או גרורתית.
מתי עולה הצורך בניתוח כריתת ערמונית?
ההחלטה על ניתוח מתקבלת לאחר בירור מקיף אצל אורולוג, לרוב בעקבות אחת מהסיבות הבאות:
מתי מנתחים? (כריתת ערמונית רדיקלית)
ההחלטה על ביצוע ניתוח מתקבלת לרוב כאשר הסרטן מאובחן כ"מחלה ממוקמת" – כלומר, הגידול עדיין נמצא בגבולות הערמונית וטרם התפשט לאיברים אחרים או לבלוטות לימפה.
כמו כן, הניתוח יומלץ כאשר הגידול מאופיין בדרגת אגרסיביות הדורשת טיפול פעיל (ולא רק מעקב), ועבור מטופלים בעלי מצב בריאותי כללי טוב. מטרת הניתוח היא להסיר את הבלוטה בשלמותה ולהעניק למטופל סיכוי מצוין לריפוי מלא של המחלה.
הערה: ניתוח כריתה חלקית יבוצע לרוב במקרים של הגדלה שפירה של הערמונית שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, כדי לשחרר את החסימה בדרכי השתן.
למידע מקיף על מהלך הניתוח, יתרונות הגישה הזעיר-פולשנית עם רובוט דה-וינצ'י (Da Vinci) ותהליך ההחלמה, עברו לעמוד: ניתוח כריתת ערמונית