שיתוק של הסרעפת
עמוד זה נכתב ע"י פרופ' אורי ולד, מנהל המחלקה לכירורגית חזה כללית במרכז הרפואי הדסה עין כרם.
הסרעפת היא שריר הנשימה המרכזי בגוף. היא מפרידה בין בית החזה לחלל הבטן, ובזמן שאיפה היא מתכווצת ויורדת כלפי מטה, וכך מאפשרת לריאות להתרחב ולהכניס אוויר. שיתוק של הסרעפת מתרחש כאשר הסרעפת אינה מתכווצת באופן תקין, לרוב עקב פגיעה בעצב הפרני, שהוא העצב האחראי על הפעלת הסרעפת. השיתוק יכול להיות חד צדדי או דו צדדי, זמני או קבוע.
שכיחות
שיתוק סרעפת אינו מצב שכיח באוכלוסייה הכללית, ולעיתים הוא מתגלה במקרה בצילום חזה שבו נראית סרעפת גבוהה מהרגיל. השכיחות המדויקת אינה ידועה, אך המצב מוכר יותר לאחר ניתוחים באזור בית החזה, הלב או הצוואר, לאחר חבלה, או במצבים שבהם יש פגיעה בעצב הפרני. במקרים חד צדדיים, חלק מהמטופלים אינם חשים תסמינים משמעותיים, בעוד שאצל אחרים יכולה להיות פגיעה ניכרת באיכות החיים וביכולת הנשימה.
גורמים נפוצים
הגורמים השכיחים כוללים פגיעה בעצב הפרני בעקבות ניתוחים, בעיקר ניתוחי לב, חזה או צוואר; חבלה לבית החזה או לצוואר; גידולים או לחץ על העצב לאורך מהלכו; מחלות נוירולוגיות; דלקות או זיהומים; ולעיתים מצב אידיופתי, כלומר ללא סיבה ברורה שניתן לזהות. במקרים מסוימים קיימת גם חולשה או אירועציה של הסרעפת, מצב שבו הסרעפת גבוהה ורפויה גם ללא שיתוק עצבי מלא.
תסמינים
התסמין העיקרי הוא קוצר נשימה, בעיקר במאמץ. חלק מהמטופלים מתארים קושי בנשימה בשכיבה, בזמן התכופפות קדימה, בעלייה במדרגות או בפעילות גופנית. ייתכנו גם עייפות, ירידה בסבילות למאמץ, תחושת לחץ בבית החזה, הפרעות שינה ולעיתים זיהומים נשימתיים חוזרים או ירידה באוורור של חלק מהריאה. כאשר השיתוק דו צדדי, התסמינים לרוב משמעותיים יותר ועלולים לכלול קושי נשימתי גם במנוחה.
אבחון
האבחון מתחיל בבדיקה קלינית ובהערכת התסמינים. צילום חזה עשוי להראות סרעפת גבוהה בצד הפגוע. בהמשך ניתן לבצע בדיקות דינמיות, כגון אולטרסאונד של הסרעפת או בדיקת שיקוף בזמן נשימה, כדי להעריך את תנועת הסרעפת ולזהות תנועה מופחתת או תנועה פרדוקסלית. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות כגון CT חזה, בדיקות תפקודי ריאות, ובמקרים מסוימים הערכה נוירולוגית או בדיקות הולכה עצבית, בהתאם לחשד הקליני.
טיפול ניתוחי – פליקציה של הסרעפת
במטופלים עם תסמינים משמעותיים ושיתוק סרעפת מתמשך, ניתן לשקול טיפול ניתוחי הנקרא פליקציה של הסרעפת. מטרת הניתוח היא לקפל ולמתוח את הסרעפת המשותקת, כך שתהיה שטוחה ויציבה יותר. פעולה זו מפחיתה את העלייה הלא תקינה של הסרעפת לתוך בית החזה, מאפשרת לריאה להתרחב טוב יותר, ועשויה לשפר את קוצר הנשימה, את הסבילות למאמץ ואת איכות החיים. ההחלטה על ניתוח מתקבלת לאחר הערכה מלאה של התסמינים, משך השיתוק, תפקודי הריאות, מחלות הרקע והסיכוי לשיפור ספונטני.
כיום ניתן לבצע פליקציה של הסרעפת בגישה זעיר פולשנית, ובמרכזים מתקדמים הניתוח מבוצע בעזרת מערכת רובוטית. הגישה הרובוטית מאפשרת דיוק גבוה, ראייה תלת ממדית ושליטה עדינה יותר בכלי הניתוח, תוך שמירה על עקרונות של ניתוח זעיר פולשני. עם זאת, הצלחת הטיפול תלויה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם באבחון נכון, בחירת מטופלים מדויקת, תכנון ניתוחי מתאים וביצוע על ידי צוות מקצועי ומיומן בתחום ניתוחי החזה.
איתור מנתח
תכירו את הניתוח הרובוטי של דה וינצ'י
מערכת זרועות
הזרועות כוללת מפרקים קטנים, שיודעים לחקות את תנועת כף היד של המנתח ומאפשרות לו טווח תנועה רחב ויכולות לתמרן באזורים צרים ורגישים בדיוק רב. המערכת כוללת מנגנון לביטול הרעד העדין שקיים לנו ביד באופן טבעי.
מערכת ראיית תלת מימד HD D3
הרובוט מצויד מערכת ראיה תלת מימדית מתקדמת, דרכה המנתח רואה את איזור הניתוח בהגדלה וברזולוציה גבוהה, המאפשרים לו לבצע פעולות עדינות ומדויקות.
קונסולת המנתח
הרופא המנתח נמצא לצידך בחדר הניתוח, יושב בקונסולת הניתוח של דה-וינצ', המאפשרת לו שליטה מלאה על מכשור שמשמש לביצוע הניתוח.