סרטן פי הטבעת

סוגי סרטן פי הטבעת

סרטן פי הטבעת אינו מחלה אחידה. סוג הסרטן נקבע על פי סוג התא שממנו הגידול התפתח, וזיהוי מדויק באמצעות ביופסיה הוא חיוני לקביעת הטיפול הנכון.

• הגורם הסוג השכיח ביותר (מעל 90% מהמקרים) הוא קרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma). גידול זה, הקשור באופן הדוק לנגיף הפפילומה (HPV), מתפתח מהתאים המצפים את רוב התעלה האנאלית. רוב המידע בדף זה מתייחס לסוג זה.
• סוגים נדירים יותר, כמו אדנוקרצינומה או מלנומה, קיימים גם כן ודורשים גישות טיפול שונות לחלוטין.

ההבדל בין סרטן פי הטבעת לסרטן הרקטום (החלחולת)

מטופלים רבים נוטים לבלבל בין סרטן פי הטבעת לבין סרטן הרקטום, בעיקר בשל קרבתם האנטומית. עם זאת, מדובר בשתי מחלות שונות בתכלית, הנבדלות זו מזו במספר היבטים קריטיים:

• סוג התאים: סרטן פי הטבעת מתפתח ברובו מתאי קשקש (Squamous Cells), הדומים לתאי העור. לעומתו, סרטן הרקטום הוא כמעט תמיד אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma), גידול המתפתח מתאים בלוטיים המצפים את המעי, בדומה לסרטן המעי הגס.
• הגורם המרכזי: בעוד שסרטן פי הטבעת נגרם ברובו המכריע על ידי וירוס הפפילומה (HPV), וירוס זה אינו גורם סיכון משמעותי לסרטן הרקטום.
• גישת הטיפול: ההבדל הביולוגי מכתיב גישות טיפול שונות לחלוטין. הטיפול המרכזי בסרטן פי הטבעת הוא שילוב של קרינה וכימותרפיה במטרה לשמר את האיבר, כאשר ניתוח נשמר למקרים בהם טיפול זה נכשל. לעומת זאת, בסרטן הרקטום לניתוח יש תפקיד מרכזי והוא מהווה רכיב עיקרי בטיפול, לרוב בשילוב עם כימותרפיה וקרינה הניתנים לפניו או אחריו.

גורמי סיכון ומניעה

בעוד שהגורמים המדויקים להיווצרות הסרטן אינם תמיד ידועים, המחקר כיום מצביע בבירור על וירוס הפפילומה האנושי (HPV) כגורם הסיכון המרכזי והמשמעותי ביותר, האחראי למרבית המקרים. זוהי בשורה חשובה, משום שהיא הופכת את סרטן פי הטבעת לסרטן שניתן למניעה במידה רבה באמצעות חיסון נגד HPV, המומלץ כיום לנערות ונערים.

גורמי סיכון נוספים כוללים:

• גיל: שכיחות המחלה עולה אחרי גיל 50.
• מגדר: המחלה שכיחה מעט יותר בקרב נשים.
• מערכת חיסון מוחלשת: הדבקה בנגיף ה-HIV או שימוש בתרופות מדכאות חיסון.
• היסטוריה של סרטן אחר הקשור ב-HPV: (כמו סרטן צוואר הרחם).
• עישון

כיצד ניתן לזהות את סרטן פי הטבעת?

התסמינים הראשוניים עלולים להיות מטעים ולהידמות למצבים שכיחים כמו טחורים או פיסורה. לכן, מודעות ופנייה לייעוץ רפואי חיוניות. יש לפנות לרופא מומחה, רצוי לכירורג קולורקטלי, במידה והתסמינים הבאים מופיעים ואינם חולפים:

• דימום מפי הטבעת: התסמין הנפוץ ביותר, המופיע לעיתים קרובות בעת יציאות.
• כאב, רגישות או תחושת לחץ באזור פי הטבעת.
• תחושה של גוש או נפיחות באזור פי הטבעת.
• גרד מתמשך ועקשני.  
• שינויים בהרגלי היציאות או בצורת הצואה.
• קושי בשליטה על הסוגרים.

טיפול והחלמה

במידה והתגלה סרטן בפי הטבעת, ובמיוחד אם מדובר בשלב המוקדם שלו, ישנם סיכויים גבוהים להחלמה ולרפואה מלאה, אך כאמור, זהו סרטן נדיר ולכן חשוב להתייעץ עם רופאים מומחים מכמה תחומים: אונקולוג, מומחה קרינה, גסטרואנטרולוג, וכירורג קולורקטלי. ישנם מספר טיפולים שיכולים להתאים לטיפול במחלה, והרופאים ימליצו על הדרך הנכונה ביותר, בהתאם לגודל הגידול, השלב בו נמצא הסרטן וההיסטוריה הרפואית של החולה:

שיטות טיפול נפוצות בסרטן פי הטבעת

• טיפול משולב של כימותרפיה וקרינה: זוהי גישת הטיפול המקובלת והעיקרית ברוב המקרים של סרטן פי הטבעת שאינו גרורתי. המטרה היא השמדת הגידול תוך שימור האיבר (פי הטבעת) ותפקודו התקין, ובכך להימנע מהצורך בניתוח נרחב ובקולוסטומיה (סטומה).
• אימונותרפיה: פריצת הדרך המשמעותית ביותר בשנים האחרונות בטיפול בסרטן פי הטבעת, במיוחד במקרים מתקדמים או גרורתיים, היא האימונותרפיה. תרופות מסוג "מעכבי בקרה חיסונית" (Checkpoint Inhibitors) מסייעות למערכת החיסון של הגוף לזהות את התאים הסרטניים ולתקוף אותם ביעילות. טיפול זה מהווה תקווה חדשה לחולים שמחלתם התקדמה לאחר טיפול כימותרפי.
• ניתוחים – מתי הם חיוניים:
  1. בשלבים מוקדמים מאוד: במקרים נדירים של גידולים קטנים ושטחיים, ניתן לבצע כריתה מקומית של הגידול בלבד, ללא פגיעה משמעותית בתפקוד פי הטבעת.
  2. כטיפול הצלה: תפקידו העיקרי של הניתוח הוא במקרים שבהם הטיפול בקרינה ובכימותרפיה לא הצליח לחסל את הגידול, או במקרה של חזרת מחלה. במצבים אלו, ייתכן שיהיה צורך בניתוח נרחב ומורכב הנקרא Abdominoperineal Resection (APR), הכולל הסרה של הרקטום ופי הטבעת ויצירת סטומה קבועה.

היתרונות של כירורגיה רובוטית בניתוחי סרטן פי הטבעת

כאשר נדרש ניתוח APR מורכב, לטכנולוגיה הרובוטית באמצעות רובוט דה וינצ'י יש יתרונות משמעותיים. המערכת מאפשרת למנתח לבצע את הפעולות העדינות ביותר בדיוק חסר תקדים, תוך שימוש בחתכים זעירים בלבד.

• ראייה תלת-ממדית ומוגדלת: המנתח רואה את שדה הניתוח בתמונה צלולה ומוגדלת, המאפשרת זיהוי מדויק של מבנים אנטומיים עדינים ושמירה עליהם.
• דיוק ויציבות: זרועות הרובוט מבטלות כל רעד ומאפשרות תנועה עדינה ומדויקת יותר מיד אנושית, דבר קריטי באזור אנטומי צפוף ועשיר בעצבים וכלי דם.
• החלמה מהירה יותר: הגישה הזעיר-פולשנית מובילה להפחתה משמעותית בכאבים לאחר הניתוח, איבוד דם מופחת, צלקות קטנות יותר, אשפוז קצר וחזרה מהירה יותר לשגרה ולתפקוד.
• שיפור בתוצאות תפקודיות: הדיוק הכירורגי מסייע בשימור עצבים חיוניים, ובכך תורם לשיקום מהיר יותר של תפקוד מערכת השתן והתפקוד המיני.

השימוש בטכנולוגיית דה וינצ'י בניתוחים קולורקטליים מורכבים משקף את חזית הרפואה הכירורגית המודרנית, השואפת למקסם את סיכויי הריפוי תוך מזעור הפגיעה באיכות חיי המטופל.