בקע מפשעתי

סוגי בקע מפשעתי

קיימים שני סוגים עיקריים של בקע מפשעתי:

• בקע מפשעתי עקיף
  הסוג הנפוץ ביותר, מתרחש כאשר רקמה בולטת דרך פתח בתעלת המפשעה שלא נסגר כראוי לאחר הלידה.

• בקע מפשעתי ישיר
  מתרחש כאשר רקמה בולטת דרך דופן הבטן המוחלשת, לרוב כתוצאה ממאמץ או לחץ מוגבר לאורך זמן.

שכיחות התופעה

בקע מפשעתי הוא מצב שכיח ביותר, במיוחד בקרב גברים.

מבוגרים:

• על פי הערכות, כ-25% מהגברים וכ-2% מהנשים יחוו בקע מפשעתי במהלך חייהם.
• בקע מפשעתי נפוץ יותר בצד ימין, ככל הנראה בשל מיקום המעי הגס.

תינוקות:

• כ-3-5% מהתינוקות שנולדים במועד יסבלו מבקע מפשעתי.
• השכיחות עולה לכ-20% בקרב פגים.
• בקרב תינוקות, בקע מפשעתי נפוץ פי 3-4 יותר בקרב הבנים, וכ-60% מהבקעים מופיעים בצד ימין.
  
  

גורמים לבקע מפשעתי

כפי שהוזכר לעיל, בקע מפשעתי נוצר כתוצאה מחולשה או פגם בשרירי דופן הבטן התחתונה. חולשה זו יכולה לנבוע מגורמים שונים, חלקם מולדים וחלקם נרכשים.

גורמים מולדים

• אי סגירה מלאה של תעלת המפשעה: כפי שהוסבר, במהלך ההתפתחות העוברית האשכים יורדים דרך תעלת המפשעה. אצל חלק מהתינוקות, התעלה אינה נסגרת לחלוטין, מה שמותיר נקודת תורפה בדופן הבטן.

• לידה מוקדמת (פגות): תינוקות שנולדו טרם זמנם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בקע מפשעתי, ככל הנראה בשל חוסר בשלות של שרירי הבטן.

• היסטוריה משפחתית: נטייה גנטית עשויה להשפיע על חוזק שרירי הבטן ועל הסיכון לפתח בקע מפשעתי.

גורמים נרכשים – לחץ מוגבר בחלל הבטן

• הרמת משאות כבדים: מאמץ פיזי חוזר ונשנה, כמו הרמת משאות כבדים, מפעיל לחץ רב על דופן הבטן.

• שיעול כרוני: שיעול חזק ומתמשך מעלה את הלחץ התוך בטני.

• עצירות: מאמץ בזמן יציאות קשות מגביר את הלחץ בחלל הבטן.

• השמנת יתר: עודף משקל מפעיל עומס נוסף על שרירי הבטן.

• הריון: הרחם הגדל מפעיל לחץ על דופן הבטן ומותח את השרירים.

גורמים נרכשים – היחלשות שרירי הבטן

• גיל: עם הגיל, שרירי הבטן נוטים להיחלש באופן טבעי.

• חוסר פעילות גופנית: חוסר בפעילות גופנית מחליש את שרירי הבטן.

• ניתוחים קודמים באזור: יתוחים באזור הבטן התחתונה עלולים להחליש את שרירי דופן הבטן.

• עישון: עישון פוגע ברקמות החיבור בגוף ומחליש את שרירי הבטן.

תסמינים

תסמינים של בקע מפשעתי יכולים להשתנות מאדם לאדם, ותלויים בגודל הבקע ובמיקומו. במקרים מסוימים, בקע מפשעתי עלול להיות אסימפטומטי לחלוטין, כלומר לא לגרום לתסמינים כלל. להלן פירוט התסמינים האפשריים:

התסמינים הנפוצים ביותר:

• בליטה: התסמין השכיח ביותר הוא הופעת בליטה או נפיחות באזור המפשעה. הבליטה עשויה להיות מורגשת יותר בעת מאמץ, שיעול, עיטוש, הרמת חפצים כבדים או עמידה ממושכת, ולעיתים נעלמת במנוחה או בשכיבה.
• כאב: כאב או אי נוחות במפשעה, שיכולים להחמיר בזמן פעילות גופנית, הרמת משאות או מאמץ. הכאב יכול להיות עמום או חד, ויכול להקרין לאזור האשכים אצל גברים.
• נפיחות: נפיחות באזור המפשעה או בשק האשכים אצל גברים.
• תחושת כבדות או משיכה: תחושה של כבדות, מלאות או לחץ באזור המפשעה.
• צריבה: תחושת צריבה או גירוד באזור הבקע.

תסמינים אצל גברים:

• כאב או נפיחות בשק האשכים: כאשר לולאת מעי חודרת לשק האשכים, הדבר עלול לגרום לכאב, נפיחות ורגישות באזור.

תסמינים אצל נשים:

• כאב באזור האגן: בקע מפשעתי אצל נשים עלול לגרום לכאב באזור האגן או השפתיים.

תסמינים חמורים:

במקרים נדירים, בקע מפשעתי עלול להסתבך ולגרום לתסמינים חמורים הדורשים טיפול רפואי דחוף:

• כליאת בקע
  מצב בו חלק מהמעי נכלא בתוך הבקע ואינו יכול לחזור לחלל הבטן. מצב זה גורם לכאב פתאומי וחריף, נפיחות, אודם של העור באזור, בחילות, הקאות ועצירות. כליאת בקע דורשת ניתוח חירום.

• חנק בקע
  מצב חמור בו אספקת הדם לחלק מהמעי הכלוא נחסמת. מצב זה עלול לגרום לנמק (מוות של רקמה) ודורש ניתוח חירום מיידי.

אבחון

בדיקה גופנית

זוהי השיטה העיקרית והראשונית לאבחון בקע מפשעתי. במהלך הבדיקה, הרופא יבצע מספר פעולות:

• התבוננות: הרופא יבחן את אזור המפשעה, יבקש ממך להשתעל או ללחוץ, ויחפש אחר בליטה או נפיחות המעידה על בקע.
• מישוש: הרופא ימשש בעדינות את אזור המפשעה, ינסה להחזיר את הבקע למקומו ויבדוק את גודלו וניידותו.
• בדיקת רפלקסים: במקרים מסוימים, הרופא יבדוק את הרפלקסים שלך כדי לשלול בעיות נוירולוגיות.
  
  

אולטרסאונד

בדיקה פשוטה וזמינה המאפשרת לראות את הרקמות הרכות באזור המפשעה. אולטרסאונד יעיל במיוחד לאבחון בקע מפשעתי בתינוקות.

CT

בדיקה פשוטה וזמינה המאפשרת לראות את הרקמות הרכות באזור המפשעה. אולטרסאונד יעיל במיוחד לאבחון בקע מפשעתי בתינוקות.

MRI

בדיקה המספקת תמונות ברזולוציה גבוהה של הגוף ומאפשרת לראות את הבקע ואת הרקמות הסובבות אותו בפירוט רב. MRI יעיל במיוחד לאבחון בקעים חוזרים או במקרים בהם יש חשד לסיבוכים.

אבחנה מבדלת

חשוב לציין שקיימים מצבים רפואיים נוספים שיכולים לחקות את התסמינים של בקע מפשעתי, כגון: בלוטות לימפה מוגדלות, הידרוצלה, וריקוצלה וגידולים באזור המפשעה.

ניתוח בקע מפשעתי

ניתוח הוא הטיפול היחיד שיכול לתקן בקע מפשעתי ולמנוע את הישנותו. במהלך הניתוח, המנתח מחזיר את הרקמה הבולטת למקומה ומחזק את דופן הבטן.

מתי הניתוח נדרש?

במרבית המקרים, ניתוח לתיקון בקע מפשעתי מומלץ, גם אם הבקע אינו גורם לתסמינים משמעותיים. זאת מכיוון שבקע מפשעתי עלול להסתבך ולגרום לכליאה או חנק של המעי, מצבים הדורשים ניתוח חירום.

ניתוח מומלץ במיוחד במקרים הבאים:

• בקע מפשעתי הגורם לכאב או אי נוחות.
• בקע מפשעתי גדול או בולט.
• בקע מפשעתי בתינוקות או בילדים.
• בקע מפשעתי מסוג "כליאה" או "חנק" (מצבים חמורים הדורשים ניתוח חירום).

הגישות הניתוחיות

קיימות מספר גישות לניתוח בקע מפשעתי:

• גישה פתוחה
  בגישה זו, המנתח מבצע חתך באורך של כ-5 ס"מ באזור המפשעה, חושף את הבקע, מחזיר את הרקמה למקומה ותופר את דופן הבטן.

• גישה לפרוסקופיתבגישה זו, המנתח מבצע מספר חתכים קטנים בבטן ומחדיר דרכם מצלמה זעירה וכלים ניתוחיים. הניתוח מתבצע דרך החתכים הקטנים, בעזרת תמונות המועברות מהמצלמה למסך.

• גישה רובוטית (בסיוע רובוט דה וינצ'י)
  זוהי הגישה המתקדמת ביותר לניתוח בקע מפשעתי. גישה זו דומה לגישה הלפרוסקופית, אך במקום שהמנתח יפעיל את הכלים הניתוחיים באופן ישיר, הוא שולט בזרועות רובוטיות באמצעות קונסולה.

יתרונות הגישה הרובוטית

לגישה הרובוטית מספר יתרונות על פני הגישות האחרות:

• דיוק גבוה יותר: הזרועות הרובוטיות מאפשרות תנועה מדויקת יותר, מה שמפחית את הסיכון לפגיעה ברקמות בריאות.

• שדה ראייה רחב יותר: המצלמה הרובוטית מספקת תמונה תלת מימדית ברזולוציה גבוהה, המאפשרת למנתח לראות את אזור הניתוח בצורה טובה יותר.

• פחות כאבים: החתכים הקטנים והדיוק הגבוה של הניתוח הרובוטי מפחיתים את הכאב לאחר הניתוח.

• החלמה מהירה יותר: החתכים הקטנים והפגיעה המינימלית ברקמות מאפשרים חזרה מהירה יותר לפעילות רגילה.

• פחות סיבוכים: הסיכון לסיבוכים כמו זיהום, דימום ופגיעה בעצבים נמוך יותר בניתוח רובוטי.

ההכנה לניתוח

לפני הניתוח, תתבקשו לבצע מספר פעולות:

• צום: בדרך כלל תתבקשו לצום מספר שעות לפני הניתוח.

• בדיקות דם: ייתכן שתתבקשו לבצע בדיקות דם, שתן וא.ק.ג.

• הפסקת תרופות: ייתכן שתתבקשו להפסיק ליטול תרופות מסוימות, כמו מדללי דם, מספר ימים לפני הניתוח.

• הכנת אזור הניתוח: ייתכן שתתבקשו לגלח את אזור הניתוח או לרחוץ אותו עם סבון אנטיבקטריאלי.
  
  

שלבי ניתוח בקע מפשעתי (בהתמקדות בגישה הרובוטית)

• המטופל מורדם בהרדמה כללית.

• המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (כ-5-10 מ"מ) בדופן הבטן, לרוב באזור הטבור ובצד הבטן.

• דרך החתכים, המנתח מחדיר מצלמה זעירה וכלים ניתוחיים זעירים, המחוברים לזרועות רובוטיות.

• חלל הבטן מנופח בגז פחמן דו חמצני, על מנת ליצור מרחב עבודה נוח למנתח.

• בעזרת תמונה תלת מימדית ברזולוציה גבוהה המתקבלת מהמצלמה, המנתח מזהה את שק הבקע ואת הרקמה הבולטת (לרוב חלק מהמעי).

• המנתח מחזיר בעדינות את הרקמה הבולטת חזרה לחלל הבטן, באמצעות הכלים הרובוטיים.

• המנתח מניח רשת סינתטית על האזור החלש בדופן הבטן, ומקבע אותה באמצעות סיכות או תפרים. הרשת מחזקת את הדופן ומונעת את הישנות הבקע.

• המנתח מוציא את המצלמה והכלים, מרוקן את הגז מחלל הבטן וסוגר את החתכים בעור באמצעות תפרים או דבק.
  
  

משך הניתוח

• משך הניתוח תלוי בגודל הבקע, במורכבותו ובגישה הניתוחית.

• ניתוח בקע מפשעתי בסיוע רובוט דה וינצ'י, אורך בדרך כלל בין שעה לשעתיים.

לאחר ניתוח בקע מפשעתי (בבית החולים)

לאחר ניתוח בקע מפשעתי, תועברו לחדר התאוששות למשך מספר שעות, שם תהיו תחת השגחה רפואית צמודה.

הנה השלבים הצפויים מיד לאחר הניתוח:

• התעוררות מההרדמה: הצוות הרפואי יעקוב אחר סימניך החיוניים (דופק, נשימה, לחץ דם) ויוודא שאתם מתעוררים מההרדמה בצורה תקינה.

• מעקב אחר כאב: הצוות יפקח על רמת הכאב שלך ויספק לך משככי כאבים לפי הצורך.

• הערכת מצב: הרופא יבדוק את אזור הניתוח ויוודא שאין דימום או סיבוכים אחרים.

• הנחיות: תקבלו הנחיות מהצוות הרפואי בנוגע לטיפול בפצע, תרופות, תזונה ופעילות גופנית.

• שחרור: ברוב המקרים, תוכלו להשתחרר לביתכם באותו יום או למחרת הניתוח, בהתאם למצבכם.

תהליך ההחלמה וחזרה לפעילות

תהליך ההחלמה מניתוח בקע מפשעתי בגישה רובוטית הוא בדרך כלל מהיר יחסית, הודות לחתכים הקטנים והפגיעה המינימלית ברקמות.

• ימים ראשונים
  בימים הראשונים לאחר הניתוח, צפויים כאבים קלים עד בינוניים באזור הניתוח. ייתכן שתחושו אי נוחות בזמן תזוזה, שיעול או צחוק. חשוב לנוח ולהימנע ממאמץ.

• שבוע ראשון
  במהלך השבוע הראשון, הכאבים אמורים להיחלש בהדרגה. תוכלו לחזור לפעילות יומיומית קלה, כמו הליכה קצרה, אך חשוב להימנע מהרמת חפצים כבדים וממאמץ גופני.

• שבועיים עד ארבע שבועות
  במהלך תקופה זו, תוכלו לחזור לפעילות גופנית מתונה, כמו הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים. חשוב להקשיב לגוף ולהימנע מפעילות הגורמת לכאב.

• שישה שבועות
  ברוב המקרים, לאחר שישה שבועות תוכלו לחזור לפעילות גופנית מלאה, כולל פעילות מאומצת, בהתאם להנחיות הרופא.

סיבוכים אפשריים

• זיהום: כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לזיהום באזור הניתוח.

• דימום: דימום במהלך הניתוח או לאחריו.

• כאב כרוני: כאב באזור המפשעה שנמשך זמן רב לאחר הניתוח.

• הישנות הבקע: למרות השימוש ברשת, קיים סיכוי קטן לחזרת הבקע.

• פגיעה בעצבים: פגיעה בעצבים באזור המפשעה, שיכולה לגרום לכאב, נימול או חולשה.

• הצטברות נוזלים: הצטברות נוזלים סביב האשך (הידרוצלה).