סרטן המעי הגס

מהם המעי הגס והחלחולת?

המעי הגס והחלחולת הם חלקו האחרון של מערכת העיכול. המעי הגס הוא צינור ארוך וחלול, שתפקידו לספוג מים ומלחים משאריות המזון, וליצור את הצואה. החלחולת היא החלק האחרון של המעי הגס, שתפקידה לאגור את הצואה לפני שהיא מפונה מהגוף.

תפוצה ושכיחות

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בעולם המערבי. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי על שנת 2022, הוא מדורג במקום הרביעי בשכיחותו (שלישי אצל גברים)  בעולם ושלישי בין גורמי המוות. בישראל, סרטן המעי הגס מדורג במקום השלישי הן מבחינת שכיחות והן כגורם מוות, בקרב שני המינים.

סוגי סרטן המעי הגס

קיימים מספר סוגים של סרטן המעי הגס, כאשר הנפוץ ביותר הוא אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma), המתפתח מתאים בבלוטות הרירית של המעי. סוגים נדירים יותר כוללים לימפומה, סרקומה וגידולים קרצינואידים. חשוב לציין שסרטן יכול להתפתח בכל אחד מחלקי המעי הגס והחלחולת, ומיקום הגידול משפיע על התסמינים ועל אפשרויות הטיפול.

גורמי סיכון לסרטן המעי הגס

קיימים מספר גורמי סיכון המשפיעים על הסיכוי לפתח סרטן מעי גס. חלקם קשורים לאורח החיים, אחרים לגנטיקה, וישנם גם גורמים הקשורים למחלות רקע.

גורמים הקשורים לגנטיקה:

גיל

• הסיכון עולה משמעותית לאחר גיל 50, ורוב המקרים מתגלים אצל אנשים מעל גיל זה

היסטוריה משפחתית

• קיום קרובי משפחה (בעיקר מדרגה ראשונה) שאובחנו עם סרטן המעי הגס מגביר את הסיכון.
• קיום היסטוריה של פוליפים אדנומטיים אצל קרובי משפחה.

גורמים תורשתיים

• תסמונות גנטיות כמו פוליפוזיס אדנומטית משפחתית (FAP) ותסמונת לינץ' (HNPCC) מגבירות משמעותית את הסיכון.

גורמי סיכון הקשורים לאורח חיים

תזונה

• גורמי סיכון: תזונה עשירה בבשר אדום ומעובד, שומן רווי ודלה בסיבים תזונתיים וצריכה מופרזת של מזון מעובד.
• מומלץ למניעה: לעבור לתזונה עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים, ודלה בשומן רווי ובשר מעובד.

פעילות גופנית

• גורמי סיכון: חוסר פעילות גופנית סדירה והשמנת יתר.
• מומלץ למניעה: השמנת פעילות גופנית סדירה (לפחות 30 דקות ביום) ושמירה על משקל תקין.

עישון וצריכת אלכוהול

• גורמי סיכון: עישון סיגריות וצריכת אלכוהול מופרזת.
• מומלץ למניעה: הפסקת עישון וצמצום צריכת אלכוהול.

סוכרת סוג 2

• אנשים עם סוכרת סוג 2 נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן המעי הגס.
• הקשר בין סוכרת לסרטן המעי הגס נובע ככל הנראה מתהליכים מטבוליים ודלקתיים המתרחשים בגוף כתוצאה מהסוכרת.
• הסיכון עולה במיוחד בקרב אנשים הסובלים מסוכרת לא מאוזנת.
• מומלץ למניעה: איזון רמות הסוכר ושמירה על משקל תקין.

קרינה לאיזור הבטן

• טיפולי קרינה לאזור הבטן או האגן (למשל, טיפול בסרטן הערמונית) מעלים מעט את הסיכון לסרטן המעי הגס.
• הקרינה עלולה לשנות תאים ברירית המעי.
• סיכון גבוה יותר קיים במינוני קרינה גבוהים או באזורים נרחבים.
• חשיפה לקרינה מייננת כגון צילומי רנטגן וסי טי חוזרים מגבירה את הסיכון במידה נמוכה.
• למי שעבר טיפולי קרינה באיזור הבטן מומלץ להיות במעקב.

גורמי סיכון הקשורים למחלות רקע

מחלות מעי דלקתיות

• מחלות כרוניות כמו קוליטיס כיבית וקרוהן.

חשוב לציין שקיום גורם סיכון אחד או יותר אינו אומר בהכרח שאדם יפתח סרטן מעי גס, אך הוא מגביר את הסיכוי. מודעות לגורמי הסיכון וביצוע בדיקות סקר חשובים לגילוי מוקדם ומניעה.

תסמינים של סרטן המעי הגס

תסמינים של סרטן המעי הגס יכולים להשתנות בהתאם למיקום הגידול ושלב המחלה. לעיתים, בשלבים מוקדמים, לא יופיעו תסמינים כלל, וזו הסיבה לחשיבות הרבה של בדיקות סקר. עם התקדמות המחלה, עלולים להופיע התסמינים הבאים:

שינויים בהרגלי היציאות

• שינויים מתמשכים בהרגלי היציאות, כגון שלשול או עצירות חדשים, או שינוי במרקם הצואה.
• תחושה של חוסר התרוקנות מלאה לאחר יציאה.
• שינוי בקוטר הצואה, צואה צרה מהרגיל.

דם בצואה או דימום רקטלי

• דם גלוי בצואה (אדום בהיר או כהה).
• דם סמוי בצואה (מתגלה רק בבדיקת מעבדה).
• דימום רקטלי.

כאבי בטן או אי נוחות

• כאבי בטן מתמשכים או התכווצויות.
• תחושת נפיחות או מלאות בבטן.

ירידה בלתי מוסברת במשקל

• ירידה במשקל ללא כוונה או שינוי בתזונה.

חולשה ועייפות

• תחושת עייפות מתמשכת וחולשה כללית.
• חוסר אנרגיה.

אנמיה

• בשל דימום מתמשך, הסרטן יכול לגרום לאנמיה.
• אנמיה יכולה לגרום לחולשה, עייפות וחיוורון.

אבחון סרטן המעי הגס

אבחון סרטן המעי הגס כולל מספר בדיקות, שמטרתן לזהות את הגידול, לקבוע את מיקומו ולקבוע את שלב המחלה.

בדיקות סקר לגילוי מוקדם:

בדיקות אלו מיועדות לאנשים ללא תסמינים, במטרה לזהות פוליפים או סרטן בשלב מוקדם.

• בדיקת דם סמוי בצואה: בדיקה פשוטה ונוחה, שמטרתה לזהות דם סמוי בצואה.
• קולונוסקופיה: בדיקה חודרנית, שבה מוחדר צינור גמיש עם מצלמה למעי הגס, ומאפשרת לזהות ולהסיר פוליפים.
• קולונוסקופיה וירטואלית: בדיקת CT של המעי הגס, שמספקת תמונות תלת מימדיות של המעי.

בדיקות אבחון:

בדיקות אלו מיועדות לאנשים עם תסמינים, במטרה לאשר או לשלול את קיום סרטן המעי הגס.

• קולונוסקופיה: במידה ונמצאו פוליפים, במהלך הבדיקה נלקחת ביופסיה לשליחתה לבדיקה פתולוגית.
• ביופסיה: נטילת דגימת רקמה מהגידול לבדיקה מיקרוסקופית, לצורך אבחנה ודאית.
• בדיקות הדמיה: בדיקות כגון CT, MRI ואולטרסאונד, לצורך הערכת התפשטות הסרטן לאיברים אחרים.

קביעת שלב המחלה:

• לאחר אבחון סרטן המעי הגס, חשוב לקבוע את שלב המחלה, לצורך תכנון הטיפול המתאים.
• קביעת השלב מתבצעת באמצעות בדיקות הדמיה ובדיקה פתולוגית של הרקמה שהוסרה.

שלבי המחלה ודירוגה

קביעת שלב המחלה חיונית לתכנון הטיפול המתאים ולחיזוי הפרוגנוזה. שלבי המחלה מתבססים על מערכת ה-TNM, המתארת את מידת התפשטות הגידול הראשוני (T), מעורבות בלוטות לימפה (N) וגרורות מרוחקות (M).

שלב 0 (קרצינומה אין סיטו):

תאים סרטניים נמצאים רק בשכבה הפנימית ביותר של רירית המעי הגס או החלחולת.

שלב 1:

הגידול חדר לשכבות עמוקות יותר של דופן המעי, אך לא התפשט לבלוטות לימפה סמוכות או לאיברים מרוחקים.

שלב 2:

הגידול התפשט דרך דופן המעי, אך לא לבלוטות לימפה או לאיברים מרוחקים.

שלב 3:

הסרטן התפשט לבלוטות לימפה סמוכות.

שלב 4:

הסרטן התפשט לאיברים מרוחקים, כגון כבד, ריאות או עצמות (גרורות).

מרכיבי מערכת ה-TNM:

• T (גידול ראשוני): מתאר את גודל הגידול ואת מידת חדירתו לדופן המעי.
• N (בלוטות לימפה): מתאר את מידת מעורבותן של בלוטות לימפה סמוכות.
• M (גרורות מרוחקות): מתאר את קיום או היעדר גרורות באיברים מרוחקים.

חשוב לציין:

• שלבי המחלה עשויים להשתנות עם התקדמות המחלה.
• דירוג המחלה מתבצע על ידי רופא אונקולוג, בהתבסס על תוצאות בדיקות הדמיה ובדיקות פתולוגיות.

טיפולים בסרטן המעי הגס

הטיפול בסרטן המעי הגס נקבע בהתאם לשלב המחלה, מיקום הגידול, מצב בריאותו הכללי של המטופל והעדפותיו. הטיפולים העיקריים כוללים:

ניתוח

• הטיפול העיקרי לסרטן מעי גס בשלבים מוקדמים.
• הניתוח כולל כריתה של הגידול וחלק מהמעי הגס, לעתים גם הסרת בלוטות לימפה סמוכות.
• במקרים מסוימים, ניתן לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית או רובוטית, המאפשרות החלמה מהירה יותר.

כימותרפיה

• שימוש בתרופות לחיסול תאים סרטניים, ניתנת לרוב לאחר ניתוח במטרה למנוע חזרה של המחלה.
• במקרים של סרטן מתקדם כימותרפיה יכולה לשמש להקטנת הגידול ולהקלה על תסמינים.

טיפול ביולוגי (ממוקד מטרה)

• תרופות המכוונות למוטציות גנטיות ספציפיות בתאים סרטניים.
• התרופות ניתנות במקרים של סרטן מתקדם או גרורתי, לבד או בשילוב עם כימותרפיה.

רדיותרפיה (הקרנות)

• שימוש בקרינה להשמדת תאים סרטניים.
• במקרים של סרטן בחלחולת, רדיותרפיה ניתנת לפני הניתוח או אחריו.
• לעתים קרובות משלבים כימותרפיה עם רדיותרפיה.

אימונותרפיה

• שימוש בתרופות המגרות את מערכת החיסון של הגוף להילחם בתאים סרטניים.
• נמצא בשימוש במספר סוגי סרטן ומתחיל יותר ויותר להיכנס לשימוש גם בסרטן המעי הגס, לסוגי גידולים מסויימים.

שילוב טיפולים

• שילוב של מספר שיטות טיפול, כגון ניתוח וכימותרפיה, או כימותרפיה ורדיותרפיה.

סיכויי ההחלמה מסרטן המעי הגס

סיכויי ההחלמה מסרטן המעי הגס תלויים בגורמים רבים, בעיקר בשלב שבו התגלה הגידול. ככל שהאבחון מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה גבוהים יותר.

שיעורי הישרדות לפי התפשטות הסרטן:

לפי נתוני מערכת ה SEER של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית , שמחלקת את סרטן המעי הגס לשלוש קבוצות עיקריות (מקומי, אזורי ומפושט), שיעורי ההישרדות הם:

• מקומי: שיעור הישרדות לחמש שנים הוא כ-90%.
• אזורי: שיעור ההישרדות לחמש שנים הוא בין 70% ל-85%.
• מפושט: שיעור ההישרדות לחמש שנים הוא כ-10-20%.
• שיעור הישרדות כללי ל 5 שנים: כ-65%.

גורמים המשפיעים על סיכויי ההחלמה:

• שלב המחלה: כאמור, מידת התפשטות הסרטן בעת האבחון הוא הגורם המשפיע ביותר.
• מיקום הגידול: גידולים הממוקמים בחלחולת עשויים להיות מאתגרים יותר לטיפול, ועקב מיקומם סיכויי החזרה גבוהים יותר.
• סוג הגידול: קיימים סוגים שונים של סרטן המעי הגס, שונים באגרסיביות שלהם.
• גיל ומצב בריאותי כללי: מטופלים צעירים יותר ובריאים יותר נוטים להתמודד טוב יותר עם הטיפולים.
• תגובה לטיפול: מטופלים המגיבים היטב לטיפול (ניתוח, כימותרפיה, רדיותרפיה) נוטים לסיכויי החלמה טובים יותר.

חידושים בטיפול, במחקר ובפיתוח של סרטן המעי הגס

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בתחום הטיפולים והמחקרים הקליניים של סרטן המעי הגס, עם פיתוחים חדשים באבחון, טיפול ובסיכויי ההחלמה.

מחקרים בתחום אימונותרפיה:

המשך מחקר ופיתוח בתחום האימונותרפיה מראה תוצאות מבטיחות, במיוחד בחולים עם סרטן מעי גס מתקדם בעל חוסר יציבות מיקרו-סטליטלית גבוהה (MSI-H). מחקרים קליניים מתמקדים בשילוב אימונותרפיה עם טיפולים אחרים, כגון כימותרפיה וטיפולים ממוקדי מטרה.

תרופות ביולוגיות חדשות:

• המשך פיתוח תרופות ביולוגיות חדשות, שמכוונות למוטציות גנטיות ספציפיות בתאי סרטן המעי הגס. מחקרים מתמקדים בזיהוי מוטציות חדשות ובפיתוח תרופות שמכוונות אליהן.
• בנוסף, מתבצעים מחקרים רבים בשילובים חדשים של תרופות, על מנת להגדיל את יעילות הטיפול.

אבחון מוקדם ושיפור בדיקות סקר:

• פיתוח בדיקות דם לאיתור DNA של תאים סרטניים (ctDNA) מאפשר מעקב מדויק יותר אחר תגובה לטיפול וגילוי מוקדם של חזרת המחלה. מחקרים קליניים בודקים את היעילות של בדיקות אלו לגילוי מוקדם של סרטן מעי גס.
• פיתוחים נוספים מתבצעים בנושא בדיקות גילוי מוקדם של דם סמוי בצואה.

רפואה מותאמת אישית:

התקדמות בטכנולוגיות גנטיות מאפשרת התאמה מדויקת יותר של הטיפול לכל חולה, בהתאם לפרופיל הגנטי של הגידול. מחקרים מתמקדים בפיתוח כלים לניתוח גנטי של גידולים ובהתאמת טיפולים מותאמים.

מחקרים קליניים בישראל בסרטן המעי הגס והחלחולת

להלן פירוט של מחקרים קליניים אחרונים בישראל על סרטן המעי הגס והחלחולת (מקור – האגודה למלחמה בסרטן):

• הערכת בטיחות ויעילות של לוטציום 177 מצומד ל-NNS309 בחולי סרטן לבלב, ריאות, שד ומעי גס וחלחולת.
  • מטרת המחקר: לבחון את הבטיחות, הסבילות, הדוזימטריה והפעילות הראשונית של לוטציום 177 מצומד ל-NNS309 בחולים עם סוגי סרטן מתקדמים.

• חשיבות המחקר: מחקר זה בוחן גישה טיפולית חדשנית, אשר עשויה להוות אופציה טיפולית נוספת לחולים עם סוגי סרטן מתקדמים, המתבססת על רדיואקטיביות ממוקדת בתאים סרטניים.

• הערכת בטיחות ויעילות של לוטציום 177 מצומד ל-NNS309 בחולי סרטן לבלב, ריאות, שד ומעי גס וחלחולת.
  • מטרת המחקר: לבחון את הבטיחות, הסבילות, הדוזימטריה והפעילות הראשונית של לוטציום 177 מצומד ל-NNS309 בחולים עם סוגי סרטן מתקדמים.

• חשיבות המחקר: מחקר זה בוחן גישה טיפולית חדשנית, אשר עשויה להוות אופציה טיפולית נוספת לחולים עם סוגי סרטן מתקדמים, המתבססת על רדיואקטיביות ממוקדת בתאים סרטניים.

• שימוש בחסם ביטא-אדרנרגי ובמעכב סינתזת COX-2 בחולים העוברים ניתוח להסרת גידול ראשוני של המעי הגס או הרקטום.
  • מטרת המחקר: לבדוק האם מתן חסמי בטא-אדרנרגיים ומעכבי COX-2 סביב זמן הניתוח יכול לחסום תהליכים פרו-גרורתיים, שעשויים להתפתח בעקבות ניתוח סרטן המעי או החלחולת, ובכך להשפיע על חזרה של הגידול ועל שיעורי ההישרדות.

• חשיבות המחקר: מחקר זה בוחן אפשרות למנוע או להפחית את הסיכון להתפשטות גרורות לאחר ניתוח לסרטן המעי או החלחולת, על ידי שימוש בתרופות נפוצות. גישה זו עשויה להוביל לשיפור בתוצאות הטיפול ולשיעורי ההישרדות של חולים.

• מחקר לחיזוי הישנות סרטן המעי הגס באמצעות תבחין DNA של הגידול במחזור הדם לאיתור מחלה שארית מינימלית.
  • מטרת המחקר: לבחון את היכולת של בדיקת דם חדשה (OncoWatch) לאתר סמנים ביולוגיים של סרטן מעי גס וחלחולת, לאחר ניתוח, ובכך לחזות הישנות של המחלה.

• חשיבות המחקר: מחקר זה בוחן אפשרות לשיפור בגילוי מוקדם של הישנות סרטן המעי הגס והחלחולת, מה שעשוי לאפשר טיפול מוקדם ויעיל יותר, ובכך לשפר את תוצאות הטיפול.

• מחקר של ABBV-400 בשילוב עם פלואורואוראציל, חומצה פולינית ובוואציזומאב בנבדקים עם סרטן המעי הגס והחלחולת גרורתי.
  • מטרת המחקר: להעריך את הבטיחות והיעילות של תרופה חדשה בשם ABBV-400, בשילוב עם טיפולים כימותרפיים קיימים, בחולים עם סרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת שאינו ניתן לכריתה. המחקר נועד גם לקבוע את המינון המיטבי של ABBV-400 בשילוב עם תרופות אלו.
  • חשיבות המחקר: מחקר זה בוחן שילוב טיפולי חדש, שייתכן שישפר את תוצאות הטיפול בחולים עם סרטן מעי גס וחלחולת גרורתי שאינו ניתן לריפוי כירורגי.