כריתת רחם

כריתת רחם (Hysterectomy) היא הליך כירורגי שבו מסירים את הרחם, ולרוב גם את צוואר הרחם. בהתאם לסיבה לניתוח, כריתת רחם עשויה לכלול גם הסרה של איברים ורקמות סמוכים, כמו החצוצרות והשחלות.

• במצבים שפירים (בהם עוסק עמוד זה):
  המיקוד הוא בפתרון הבעיה (כגון דימום או שרירן) באמצעות הסרת הרחם. בהתאם לגילך ולמצבך הרפואי, יוחלט האם לשמר את החצוצרות והשחלות כדי לשמור על האיזון ההורמונלי.

• במצבים אונקולוגיים (סרטן)
  הניתוח עשוי להיות נרחב יותר ולכלול גם הסרה של רקמות תומכות. (אם האבחנה שלך היא אונקולוגית, מומלץ לקרוא את המידע המורחב בעמוד כריתת רחם אונקולוגית).

מהן ההשלכות של הניתוח?

חשוב לדעת: לאחר הניתוח לא תוכלי עוד להיכנס להריון ולא יהיה לך מחזור חודשי, ללא קשר לגילך. עם זאת, אם הוחלט לשמר את השחלות (דבר מקובל מאוד במצבים שפירים), לא תכנסי לגיל המעבר ("מנופאוזה") באופן מיידי, והגוף ימשיך לייצר הורמונים נשיים.

עד כמה הניתוח נפוץ?

כריתת רחם נחשבת כיום לאחד הניתוחים הגינקולוגים הנפוצים ביותר. ההערכה היא שמספרן של הנשים בישראל שעוברות ניתוח זה מתקרב ל-10,000 בכל שנה. הרוב המכריע של ניתוחים אלו מבוצעים עקב הסיבות השפירות המתוארות בעמוד זה, ורק מיעוטם עקב מחלות סרטן. הניתוח נפוץ יותר בקרב נשים בגילאי 40 עד 50, אך הוא עשוי להתבצע בכל גיל בהתאם לצורך הרפואי.

מהן הסיבות לכריתת רחם?

בעיות פתולוגיות של הרחם עשויות להשפיע לא רק על תפקודו הפיזיולוגי – אלא גם על איכות החיים עקב סבל, כאב ופגיעה בשגרה. במקרים בהם טיפולים שמרניים (כגון תרופות) לא הועילו, יש לשקול כריתת רחם כפתרון דפיניטיבי לשיפור איכות החיים.

להלן הסיבות הנפוצות ביותר לכריתת רחם:

• שרירנים ברחם (מיומות)
  גידולים שפירים אלו שכיחים מאוד, ויכולים לגרום לדימומים כבדים, כאבים, לחץ על איברים סמוכים ואנמיה.

• אנדומטריוזיס
  מצב בו רקמת רירית הרחם צומחת מחוץ לרחם, וגורמת לכאבים חזקים, דימומים לא סדירים ואף בעיות פוריות. סוג הטיפול באנדומטריוזיס תלוי בחומרת התסמינים, במיקום הנגעים ובשאיפה להיכנס להריון.

• צניחת רחם ואיברי האגן
  מצב בו רצפת האגן נחלשת והרחם צונח כלפי מטה אל תוך הנרתיק (לעיתים קרובות בשילוב עם צניחת שלפוחית השתן או הרקטום). המצב גורם לתחושת כובד, "גוש" בנרתיק, לחץ, וקשיים במתן שתן או צואה. במקרים אלו, כריתת הרחם היא לרוב השלב המרכזי בניתוח הכולל לשיקום רצפת האגן.

• דימומים חריגים
  • מנורגיה (Menorrhagia):
    דימום ווסתי כבד מאוד, שנמשך יותר מ-7 ימים או כרוך באיבוד דם רב.
  • מטרוראגיה (Metrorrhagia):
    מטרוראגיה, או דימום בין וסתי הוא דימום נרתיקי המתרחש   בין מחזורי וסת רגילים או לאחר גיל המעבר.
  • פוליפים:
    פוליפים הם גידולים קטנים ושפירים שצומחים מתוך רירית הרחם. הם יכולים לגרום לדימומים לא סדירים, דימומים בין מחזורים, דימומים לאחר קיום יחסי מין, ואף לדימומים לאחר גיל המעבר.
  • היפרפלזיה של רירית הרחם:
    היפרפלזיה היא עיבוי יתר של רירית הרחם. מצב זה יכול להוביל לדימומים כבדים ולא סדירים, דימומים בין מחזורים, ודימומים לאחר גיל המעבר.
• אדנומיוזיס
  מצב בו רירית הרחם חודרת לשריר הרחם, וגורמת לכאבים ודימומים כבדים.

• זיהומים כרוניים ודלקות באזור איברי המין
  • מחלת דלקת האגן (PID):
    זיהום של איברי הרבייה הנשיים, שנגרם לרוב על ידי חיידקים המועברים במגע מיני. הזיהום יכול להתפשט מהנרתיק  לרחם,  לחצוצרות ולשחלות.  PID יכולה לגרום לכאבים באגן, חום, דימומים לא סדירים ואף לפגיעה בפוריות. במקרים חמורים  שבהם  הזיהום  אינו מגיב לטיפול אנטיביוטי, או שגורם לסיבוכים כמו מורסה (אבצס) באגן, ייתכן שיהיה צורך בכריתת רחם.
  • זיהומים אחרים:
    גם זיהומים אחרים באזור איברי המין, כמו דלקות חוזרות  בצוואר הרחם או זיהומים לאחר לידה או הפלה, עלולים במקרים  נדירים להוביל לנזק לרחם ולצורך בכריתתו.

• התאמה מגדרית
  עבור גברים טרנסג'נדרים ואנשים שאינם בינאריים, כריתת רחם יכולה להיות חלק מתהליך ההתאמה המגדרית, כדי להתאים את הגוף לזהות המגדרית הפנימית.

• מחלות סרטן (גינקו-אונקולוגיה)
  כריתת רחם מבוצעת גם כטיפול מציל חיים במקרים של מחלות סרטן כגון סרטן רירית הרחם, סרטן צוואר הרחם או סרטן השחלות. מכיוון שניתוחים אלו דורשים התייחסות רפואית שונה ודגשים ייחודיים (כמו דגימת בלוטות לימפה), הקדשנו להם עמוד נפרד ומפורט.
  למעבר למידע על כריתת רחם במצבי סרטן – לחצי כאן >>

 סוגי כריתת רחם והיקף הניתוח

היקף הניתוח תלוי במספר גורמים, כגון סיבת הניתוח, גיל המטופלת ורצונה לשמר פוריות והעדפותיה של המטופלת.

להלן סוגי הניתוחים, מסודרים מהשכיח ביותר למורכב ביותר:

• כריתת רחם מלאה (Total hysterectomy)
  • מה מוסר? הרחם כולו וצוואר הרחם.
  • למי זה מתאים? זהו הסטנדרט המקובל לרוב המצבים השפירים (כגון שרירנים מרובים, דימומים כבדים). הסרת צוואר הרחם מבטלת את הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בעתיד.
• כריתת רחם חלקית (Subtotal hysterectomy)
  • נקרא גם כריתת רחם על צווארית או כריתת רחם תת שלמה.
  • מה מוסר? גוף הרחם בלבד
  • משמעות: אפשרות זו מתאימה לנשים שמעוניינות לשמר את צוואר הרחם מסיבות שונות, ובתנאי שבדיקות משטח צוואר הרחם (Pap Smear) שלהן תקינות לחלוטין לאורך שנים. לאחר ניתוח זה, עלייך להמשיך ולבצע בדיקות פאפ שגרתיות מכיוון שצוואר הרחם נותר בגוף.
• כריתת טפולות בנוסף לכריתת רחם
  פעולה זו כוללת הסרה של החצוצרות והשחלות (Salpingo-Oophorectomy). אמנם מדובר בהליך שניתן לבצע בפני עצמו, אך בהקשר של כריתת רחם, הפעולה מבוצעת לעיתים קרובות כחלק מאותו ניתוח ("ניתוח משולב"), בהתאם לצורך:

• חצוצרות (Salpingectomy): כיום נהוג ברוב ניתוחי כריתת הרחם להסיר גם את החצוצרות, שכן מחקרים הראו שזה מפחית משמעותית את הסיכון לסרטן שחלות בעתיד.
• שחלות (Oophorectomy): בניתוחים שפירים, ההחלטה האם לכרות גם את השחלות תלויה בעיקר בגילך. אצל נשים לפני גיל המעבר, הנטייה היא לשמר את השחלות כדי למנוע כניסה חדה ומוקדמת לגיל המעבר ולשמור על ההגנה ההורמונלית שהן מספקות.

• כריתת רחם רדיקלית (Radical hysterectomy)
  • מה מוסר? הרחם, צוואר הרחם, החלק העליון של הנרתיק, רקמות התמיכה שסביב הרחם (פרמטריה), ולרוב גם החצוצרות והשחלות.
  • מתי זה מבוצע? ניתוח זה שמור ברובו המוחלט למקרים של סרטן גינקולוגי (כגון סרטן צוואר הרחם). במקרים שפירים, הוא מבוצע אך ורק במצבים נדירים של אנדומטריוזיס עמוק וקשה שחדר לרקמות האגן.
  • אם הסיבה לניתוח שלך היא מחלת סרטן, אנו ממליצים לעבור לדף המידע המורחב המוקדש לנושא זה, שם תמצאי פירוט על דגימת בלוטות לימפה ושיקולים אונקולוגיים ייחודיים. למעבר לדף כריתת רחם אונקולוגית – לחצי כאן >>

כיצד מבוצע הניתוח?

כיום קיימות מספר גישות לביצוע כריתת רחם. המנתח ימליץ על הגישה המתאימה ביותר בהתאם לגודל הרחם, מבנה האגן שלך והסיבה הרפואית לניתוח.

• כריתת רחם נרתיקית (Vaginal hysterectomy)
  בגישה זו מוסר הרחם דרך הנרתיק, ללא צורך בחתכים בבטן.
  • יתרונות:
    זוהי הגישה הפחות פולשנית מבין כל השיטות. מכיוון שאין צלקות בטניות חיצוניות, ההחלמה נחשבת למהירה מאוד ורמת הכאב לאחר הניתוח נמוכה.
  • למי זה מתאים?
    גישה זו נחשבת למצוינת, אך בפועל היא מתאימה לקבוצה מצומצמת של נשים. היא מוגבלת בעיקר למקרים בהם הרחם בגודל תקין (קטן) וצנוח מעט. היא אינה מתאימה למרבית המקרים המורכבים יותר, כגון:
    1. רחם מוגדל (עקב שרירנים או אדנומיוזיס): כאשר הרחם גדול מהנורמה, קשה עד בלתי אפשרי להוציאו דרך התעלה הצרה של הנרתיק בבטחה וללא פגיעה באיברים סמוכים.
    2. ניתוחים קיסריים בעבר: נשים שעברו ניתוח קיסרי סובלות לרוב מהידבקויות (צלקות פנימיות) בין הרחם לשלפוחית השתן. בגישה נרתיקית, למנתח אין ראייה ישירה של ההידבקויות הללו, מה שמעלה את הסיכון לפגיעה בשלפוחית השתן.
    3. אנדומטריוזיס: לא ניתן לראות או לטפל במוקדי המחלה בגישה נרתיקית.
    4. חשד לממאירות (סרטן): ניתוח אונקולוגי מחייב סקירה של חלל הבטן ודגימת בלוטות לימפה לצורך קביעת שלב המחלה. בגישה הנרתיקית אין למנתח גישה לחלל הבטן העליון או לבלוטות הלימפה, ולכן היא אינה מתאימה לטיפול במצבי סרטן.

בכל המקרים הללו (רחם גדול, עבר קיסרי, אנדומטריוזיס או חשד לממאירות), הניתוח הרובוטי הוא הפתרון המאפשר את הראייה המרחבית והדיוק הנדרשים.

• כריתת רחם לפרוסקופית
  זוהי הגישה הניתוחית הנפוצה כיום למקרים בהם לא ניתן לנתח דרך הנרתיק. בשיטה זו, המנתח מבצע 3-4 חתכים זעירים בבטן, דרכם מוחדרים מצלמה ומכשירי ניתוח דקים.
  • יתרונות:
    מונעת את הצורך בחתך בטן גדול (כמו בניתוח פתוח), מפחיתה כאב ומאפשרת החלמה מהירה יותר.
  • המגבלה:
    הניתוח מתבצע תחת ראייה דו-ממדית (מסך שטוח) ועם מכשירים ישרים בעלי יכולת תנועה מוגבלת. מגבלות אלו הופכות ניתוחים מורכבים (כמו ברחם גדול מאוד או אנדומטריוזיס) למאתגרים יותר לביצוע.

• כריתת רחם רובוטית (da Vinci) – הסטנדרט המתקדם
  זוהי האבולוציה של הניתוח הלפרוסקופי. גם כאן הניתוח מבוצע דרך אותם חתכים זעירים, אך המנתח נעזר במערכת ה"דה וינצ'י" שפותרת את המגבלות של הלפרוסקופיה הרגילה:
  • ראיית תלת-ממד (3D) בהגדלה:
    המנתח רואה לעומק, מה שקריטי להפרדת רחם מכלי דם ועצבים.
  • מפרק ה-EndoWrist:
    זרועות הרובוט מתכופפות ומסתובבות ב-540 מעלות (יותר מיד אנושית), בניגוד למקלות הישרים של הלפרוסקופ.
  • המשמעות עבורך:
    יכולת לטפל גם במקרים מורכבים (רחם גדול, הידבקויות) בדיוק של ניתוח פתוח, אך עם ההחלמה הקלה של ניתוח זעיר-פולשני.

• כריתת רחם בטנית (Laparotomy)
  זוהי הגישה המסורתית והוותיקה ביותר. בשיטה זו, המנתח מבצע חתך רוחבי בבטן התחתונה (בדומה לחתך של ניתוח קיסרי) או לעיתים חתך אורכי, דרכו מוצא הרחם.
  • מתי זה מבוצע?
    כיום, גישה זו שמורה בעיקר למקרים קיצוניים שבהם הרחם גדול לממדים ענקיים שלא ניתן להוציאם בבטחה בגישה זעיר-פולשנית, או במקרים נדירים של הידבקויות קשות מאוד המונעות גישה למצלמה.
  • החסרונות:
    גישה זו כרוכה בחתך גדול, רמת כאב גבוהה יותר לאחר הניתוח, צלקת בולטת וזמן החלמה ממושך יותר (כ-6 שבועות) בהשוואה לכל השיטות האחרות. היתרון הגדול של הניתוח הרובוטי הוא היכולת "לחסוך" למטופלות רבות את הצורך בניתוח פתוח זה, ולאפשר ניתוח זעיר-פולשני גם במקרים של רחם גדול או מורכב.

למה אנו ממליצים על הגישה הרובוטית?

הסיבה שבחרנו להתמקד בטכנולוגיית דה וינצ'י היא היכולת שלה להרחיב את אפשרויות הטיפול הזעיר-פולשני. בעוד שניתוח נרתיקי או לפרוסקופי רגיל הם פתרונות מצוינים, הם מוגבלים לעיתים למקרים פשוטים יותר. המערכת הרובוטית מאפשרת לנו לגשר על הפער הזה: היא מעניקה גם לנשים עם מצבים מורכבים (כמו רחם גדול מאוד, הידבקויות או אנטומיה מאתגרת) את האפשרות לעבור ניתוח מדויק דרך חתכים זעירים, ובכך חוסכת מהן את הצורך בניתוח "פתוח" והחלמה ממושכת.

הכנה לניתוח כריתת רחם בסיוע רובוט דה וינצ'י

ניתוח כריתת רחם, גם כאשר הוא מבוצע בסיוע רובוט דה וינצ'י, הוא הליך רפואי משמעותי. הכנה נכונה לניתוח יכולה לתרום להצלחתו ולהחלמה מהירה יותר.

הנה מספר צעדים חשובים שכדאי לנקוט לקראת הניתוח:

• הפסקת עישון
  • עישון מגביר את הסיכון לסיבוכים במהלך הניתוח ואחריו, כמו זיהומים וקרישי דם.
  • מומלץ להפסיק לעשן לפחות שבועיים לפני הניתוח.
• התאמת תרופות
  • יתכן שיהיה צורך להפסיק נטילת תרופות מסוימות לפני הניתוח, כמו מדללי דם או תוספי תזונה.
  • חשוב ליידע את הרופא על כל התרופות שאת נוטלת, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה.
• צום לפני הניתוח:
  • בדרך כלל, יש להיות בצום ממזון ומשתייה למשך מספר שעות לפני הניתוח.
  • הרופא ייתן לך הנחיות מדויקות לגבי זמן הצום.
• הכנת הבית לקראת החזרה מהניתוח:
  • ודאי שיש לך בבית את כל הציוד הנחוץ להחלמה, כמו תחבושות, משככי כאבים וכריות נוחות.
  • סדרי את הבית כך שיהיה לך קל להתנייד ולנוח.
  • בקשי מבן משפחה או חבר שיסייע לך בימים הראשונים לאחר הניתוח.

מהלך הניתוח לכריתת רחם בסיוע רובוט דה וינצ'י

• הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית.
• בתחילת הניתוח, יוחדר קטטר שתן לשלפוחית השתן על מנת לרוקן אותה ולמנוע פגיעה בה במהלך הניתוח.
• המנתח מבצע מספר חתכים זעירים בדופן הבטן, דרכם מוחדרים המצלמה והמכשירים הזעירים של רובוט דה וינצ'י.
• המנתח יושב במסוף ניתוח ארגונומי, ושולט בזרועות הרובוט באמצעות ג'ויסטיקים ותצוגה תלת מימדית מוגדלת של חלל הבטן.
• המכשירים הזעירים, בעלי יכולת תנועה ותמרון מעולים, מאפשרים למנתח לבצע את כריתת הרחם בדיוק רב, תוך מזעור הפגיעה בכלי דם וברקמות הסובבות.
• לאחר כריתת הרחם, הוא מוצא מגופך דרך אחד החתכים. החתכים נסגרים באמצעות תפרים או דבק מיוחד.
• משך הניתוח משתנה בין שעה לשלוש שעות על פי מורכבותו של הניתוח, גודל הרחם ומיקומו.
• לאחר הניתוח, תעברי לחדר התאוששות, שם תימצאי במעקב צמוד של הצוות הרפואי. קטטר השתן בדרך כלל מוצא מספר שעות לאחר הניתוח או למחרת בבוקר. ברוב המקרים, השהות בבית החולים קצרה יחסית, ותשתחררי לביתך תוך יום-יומיים.  תהליך ההחלמה מניתוח רובוטי הוא בדרך כלל מהיר יותר בהשוואה לניתוח פתוח, עם פחות כאב, פחות צלקות וסיכון נמוך יותר לזיהומים.

תופעות לוואי וסיכונים אפשריים לאחר כריתת רחם

כריתת רחם היא הליך כירורגי נפוץ, עם סיכויי הצלחה גבוהים מאוד. עם זאת כמו כל ניתוח כמו היא כרוכה בסיכונים ותופעות לוואי אפשריות.

• סיכונים כלליים
  • זיהום
  • דימום
  • פגיעה באיברים סמוכים, כמו שלפוחית השתן או המעיים
  • תגובה שלילית להרדמה
  • קרישי דם

• סיכונים ספציפיים לכריתת רחם
  • פגיעה בשלפוחית השתן או במעיים:
    יכולה להתרחש במהלך הניתוח ולגרום לדליפת שתן או צואה.
  • בעיות בתפקוד המיני:
    חלק מהנשים עלולות לחוות ירידה בחשק המיני, יובש בנרתיק או קושי להגיע לאורגזמה לאחר כריתת רחם.
  • גלי חום ושינויים במצב הרוח:
    כריתת רחם עלולה לגרום לירידה ברמות האסטרוגן, מה שיכול להוביל לתסמינים של גיל המעבר, כמו גלי חום, הזעות לילה, שינויים במצב הרוח ונדודי שינה.
  • צניחת אגן:
    כריתת רחם עלולה להחליש את שרירי רצפת האגן, מה שיכול להוביל לצניחת איברי האגן, כמו שלפוחית השתן, הרקטום או הנרתיק.
  • היווצרות הידבקויות:
    הידבקויות הן רצועות של רקמה צלקתית שיכולות להיווצר בין איברים בחלל הבטן לאחר הניתוח. הידבקויות עלולות לגרום לכאבים, לחסימת מעיים ולבעיות פוריות.

• תופעות לוואי שכיחות
  לאחר כריתת רחם, את עלולה לחוות תופעות לוואי שכיחות, כגון:
  • כאבים באזור הניתוח
  • דימום קל מהנרתיק
  • עצירות
  • קושי במתן שתן
  • עייפות
    תופעות אלו הן בדרך כלל זמניות וחולפות מעצמן תוך מספר שבועות.

• השפעות ארוכות טווח
  כריתת רחם עלולה להוביל גם להשפעות ארוכות טווח, כגון:
  • שינויים הורמונליים:
    כריתת רחם, במידה והיא כוללת הסרה של השחלות, עלולה לגרום לירידה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון. שינויים אלו עלולים להוביל לתסמינים של גיל המעבר, לאוסטאופורוזיס ולירידה בחשק המיני.
  • אוסטאופורוזיס:
    ירידה ברמות האסטרוגן עלולה להאיץ את אובדן צפיפות העצם ולהגביר את הסיכון לשברים.
  • ירידה בחשק המיני:
    ירידה ברמות האסטרוגן עלולה להשפיע על החשק המיני ועל התפקוד המיני.

החלמה בבית לאחר כריתת רחם

שחרור מבית החולים לאחר ניתוח כריתת רחם הוא צעד משמעותי בדרך להחלמה מלאה. אך חשוב לזכור שתהליך ההחלמה נמשך גם בבית, ויותר מתמיד, חשוב להקפיד על הנחיות הרופא ולשים לב לגוף.

• מנוחה:
  הקפידי על מנוחה רבה בשבועות הראשונים. הגוף שלך עבר הליך כירורגי משמעותי, והוא זקוק לזמן להתאושש.
• הימנעות ממאמץ:
  הימנעי מפעילות גופנית מאומצת, הרמת משאות כבדים ועבודה פיזית קשה. הרופא ינחה אותך מתי תוכלי לחזור לפעילות מלאה.
• הקפדה על היגיינה:
  שטפי את אזור החתכים במים וסבון, ויבשי היטב. הקפידי על החלפת תחבושות לפי הנחיית הרופא.
• תזונה:
  אכלי מזון בריא ומזין, ושתי הרבה נוזלים. תזונה נכונה תסייע לגוף שלך להחלים מהר יותר.
• מעקב אחר תסמינים:
  שימי לב לתסמינים חריגים, כגון חום גבוה, דימום חזק, כאבים עזים או הפרשות חריגות מהנרתיק. במקרה של תסמינים מדאיגים, פני מיד לרופא.