צניחת רחם

צניחת רחם: האם היא תמיד חלק מצניחה משולבת של איברי האגן?

חשוב להבין שצניחת רחם היא אחת מצורות הביטוי של בעיה רחבה יותר – צניחת רצפת האגן. רצפת האגן היא מערכת של שרירים, רצועות ורקמות חיבור, התומכת באיברי האגן (רחם, שלפוחית שתן, חלחולת) ושומרת אותם במקומם הנכון. כאשר רצפת האגן נחלשת, כל אחד מאיברים אלו עלול לצנוח. עם זאת, לא תמיד צניחת רחם מלווה בצניחה של איברים אחרים. ייתכן מצב בו רק הרחם צונח, בעוד ששלפוחית השתן והחלחולת נשארים במקומם התקין. מאידך, צניחת רחם יכולה להתרחש גם כחלק מצניחה משולבת, בה מעורבים מספר איברים.

גורמי סיכון לצניחת רחם

גורמי הסיכון לצניחת רחם דומים לאלה של צניחת רצפת האגן באופן כללי, וכוללים:

• הריונות ולידות: לידות וגינליות, במיוחד לידות מרובות, לידות של תינוקות גדולים, או לידות ממושכות וקשות, הן גורם הסיכון העיקרי.

• גיל המעבר: ירידה ברמות האסטרוגן מחלישה את רקמות החיבור באגן.

• גנטיקה: נטייה משפחתית לצניחת איברים.

• מצבים המגדירים לחץ תוך-בטני: עצירות כרונית, שיעול כרוני (למשל, עקב מחלות ריאה או עישון), הרמת משאות כבדים באופן קבוע.

• השמנת יתר: משקל עודף מפעיל לחץ קבוע ומוגבר על שרירי רצפת האגן ורקמות החיבור, מה שעלול להחליש אותם לאורך זמן ולהגביר את הסיכון לצניחה.

• ניתוחים קודמים באגן: ניתוחים באזור האגן, במיוחד כריתת רחם, יכולים להשפיע על התמיכה של כיפת הנרתיק (החלק העליון של הנרתיק, שנשאר לאחר כריתת הרחם). אם כיפת הנרתיק לא נתמכת כראוי במהלך הניתוח, היא עלולה לצנוח (מצב הנקרא צניחת כיפת הנרתיק, Vaginal Vault Prolapse).
  
  

דרגות חומרה של צניחת רחם

צניחת רחם מדורגת לפי חומרתה, בהתאם למיקום צוואר הרחם ביחס לפתח הנרתיק:

• דרגה 1 (קלה): צוואר הרחם יורד לתוך החלק העליון של הנרתיק.
• דרגה 2 (בינונית): צוואר הרחם יורד עד לפתח הנרתיק.
• דרגה 3 (חמורה): צוואר הרחם בולט מחוץ לפתח הנרתיק.
• דרגה 4 (צניחה שלמה): הרחם כולו נמצא מחוץ לנרתיק (procidentia).

תסמינים של צניחת רחם
התסמינים יכולים להשתנות בהתאם לדרגת הצניחה, וכוללים:

• תחושת כבדות, לחץ או משיכה באגן.

• בליטה או גוש בנרתיק (לעיתים ניתן לחוש או לראות את צוואר הרחם או את הרחם עצמו).
• כאבי גב תחתון, שלעיתים מוקלים בשכיבה.
• קושי בהתרוקנות מלאה של שלפוחית השתן או המעיים.
• דליפת שתן (בעיקר בעת מאמץ, שיעול או עיטוש).
• כאבים או אי נוחות בעת קיום יחסי מין.
• הפרשות נרתיקיות מוגברות או דימום קל (במקרים של גירוי או פציעה של הרקמות הבולטות).

אבחון צניחת רחם

האבחון מתבצע על ידי גינקולוג/ית או אורו-גינקולוג/ית, וכולל:

• אנמנזה (תשאול רפואי): שאלות על התסמינים, היסטוריה רפואית וגינקולוגית, הרגלי חיים.

• בדיקה גופנית: בדיקה גינקולוגית מלאה, כולל בדיקה חיצונית ופנימית (עם ספקולום). הרופא/ה עשוי/ה לבקש ממך ללחוץ או להשתעל כדי להעריך את מידת הצניחה.
• בדיקת תפקוד רצפת האגן.
• בדיקות נוספות (במידת הצורך): אולטרסאונד, בדיקות אורודינמיות, MRI (במקרים נדירים).

טיפול בצניחת רחם
הטיפול תלוי בחומרת הצניחה, בתסמינים, בגיל האישה, במצבה הבריאותי הכללי וברצונה לשמר פוריות.

טיפול שמרני (לא ניתוחי)

• תרגילי קיגל: חיזוק שרירי רצפת האגן. יעיל במיוחד בצניחה קלה.
• שינוי באורח החיים: ירידה במשקל (אם יש צורך), הימנעות מהרמת משאות כבדים, טיפול בעצירות ושיעול כרוני.
• פסארי: התקן סיליקון המוחדר לנרתיק לתמיכה ברחם.
• טיפול הורמונלי מקומי באסטרוגן: (קרם, טבליות או טבעת נרתיקית) – לנשים לאחר גיל המעבר, לשיפור איכות הרקמות.

ניתוחים לשימור הרחם

• תיקון רקמות תומכות: תפירה וחיזוק של הרצועות והרקמות התומכות ברחם.
• קיבוע הרחם (Sacrohysteropexy): חיבור הרחם לעצם העצה (סקרום) באמצעות רשת סינתטית או רקמה עצמית. ניתוח זה יכול להתבצע בגישה פתוחה, לפרוסקופית, או רובוטית (דה וינצ'י).

כריתת רחם

הסרת הרחם. לעיתים מבוצעת בשילוב עם תיקון של צניחת הנרתיק או שלפוחית השתן, אם קיימות. כריתת רחם יכולה להתבצע בגישה נרתיקית, בטנית, לפרוסקופית, או רובוטית.

למידע נוסף על ניתוח כריתת רחם לחץ כאן.