סרטן הערמונית

מהו סרטן הערמונית?

סרטן הערמונית הוא גידול ממאיר המתפתח בבלוטת הערמונית – בלוטת מין של הגבר. בלוטה זו נמצאת בבסיס שלפוחית השתן והיא חובקת את צינור השופכה, דרכו השתן יוצא מהגוף. הגידול הסרטני הוא למעשה גוש של תאים המתרבים ללא בקרה, תוך פגיעה ברקמות הבריאות בסביבתם.

ללא גילוי וטיפול, התאים הסרטניים עלולים לפרוץ את גבולות הערמונית ולהתפשט. השלב הראשון בהתפשטות הוא לרוב לבלוטות הלימפה הסמוכות, ובהמשך, התאים עלולים ליצור גרורות באיברים מרוחקים יותר, כמו העצמות.

עם זאת, חשוב לזכור כי בכל שנה מאובחנים בישראל אלפי חולים חדשים, ולרוב המחלה מתפתחת באיטיות. בזכות הגילוי המוקדם, סיכויי הריפוי המלא עומדים על כ-97%.

גורמי סיכון

למרות שהגורם הישיר להתפתחות המחלה אינו ידוע, זוהו מספר גורמי סיכון:

• גיל: הסיכון והשכיחות עולים באופן דרמטי עם הגיל. ההערכה היא שבקרב גברים בני 70 ניתן למצוא תאים סרטניים בערמונית בכ-50% מהמקרים, ובגיל 90 הנתון מתקרב ל-100%. חשוב לציין שבמקרים רבים, במיוחד בגיל מבוגר, מדובר בגידולים שאינם אגרסיביים ולא היו מתגלים או מסכנים את חיי המטופל אלמלא בוצעה בדיקה יזומה.
• תורשה: קיום היסטוריה משפחתית (אב או אח חולים) מעלה את הסיכון באופן משמעותי. אף על פי שטרם זוהה גן ספציפי יחיד האחראי למחלה, הרקע הגנטי הוא גורם סיכון מוכח.
• תזונה: לתזונה יש תפקיד משמעותי. מחקרים מצביעים על קשר בין תזונה עשירה בשומן רווי ושומן טראנס לבין סיכון מוגבר. לעומת זאת, תזונה עשירה בפירות וירקות (כמו עגבניות המכילות ליקופן וברוקולי) עשויה להקטין את הסיכון.
• תוספי תזונה: יש לנקוט משנה זהירות בנטילת תוספי תזונה. מחקרים מצאו כי נטילת ויטמינים מסוימים, כמו ויטמין E, במינונים גבוהים, עלולה באופן פרדוקסלי להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. יש להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספים.

תסמינים

בשלביה המוקדמים, המחלה לרוב אינה מורגשת ואינה מלווה בתסמינים. כשהגידול מתפתח, הוא עלול לגרום ללחץ על שלפוחית השתן וצינור השופכה, ולהוביל לתסמינים כמו:

• קשיים במתן שתן (זרם חלש או מקוטע)
• תכיפות ודחיפות במתן שתן, גם בלילה
• תחושת חוסר התרוקנות מלאה
• כאב או צריבה בזמן מתן שתן
• דם בשתן או בנוזל הזרע

חשוב לציין שתסמינים אלו יכולים להעיד גם על מצבים רפואיים אחרים שאינם סרטן, כמו הגדלה שפירה של הערמונית. בכל מקרה של הופעת תסמינים, יש לפנות לייעוץ רפואי.

אבחון המחלה

תהליך האבחון של סרטן הערמונית מתבצע בשלבים, במטרה להגיע לאבחנה מדויקת תוך הימנעות מבדיקות מיותרות.

שלב 1: בדיקות סינון ראשוניות

התהליך מתחיל בדרך כלל בעקבות המלצה לגילוי מוקדם (לרוב מגיל 55) או בעקבות תסמינים.

• בדיקת דם ל-PSA (Prostate-Specific Antigen): בדיקה המודדת את רמת החלבון PSA המיוצר בערמונית.
• בדיקה רקטלית (DRE): מישוש של בלוטת הערמונית על ידי הרופא דרך פי הטבעת, במטרה לאתר שינויים במבנה הבלוטה, כמו גושים או אזורים נוקשים.

חשוב להבין: שתי הבדיקות הללו הן בדיקות סינון בלבד ואינן אבחנה סופית. רמת PSA גבוהה יכולה להצביע גם על מצבים שפירים, כמו הגדלה של הערמונית או דלקת. באופן דומה, גוש שמתגלה בבדיקה ידנית אינו בהכרח ממאיר.

שלב 2: הדמיה מתקדמת (MRI)

אם תוצאות בדיקות הסינון מעלות חשד, השלב הבא כיום הוא לרוב ביצוע בדיקת MRI רב-פרמטרי של הערמונית. מטרת הבדיקה היא לאפיין בצורה מדויקת יותר אזורים החשודים כנגועים בסרטן, להעריך את מידת האגרסיביות הפוטנציאלית שלהם, ולסייע בהחלטה האם יש צורך בביופסיה וכיצד לכוון אותה לאזורים הרלוונטיים ביותר.

שלב 3: אבחנה סופית (ביופסיה)

הדרך היחידה לאשר או לשלול באופן ודאי את קיומו של סרטן הערמונית היא באמצעות ביופסיה. בבדיקה זו נלקחות דגימות רקמה קטנות מהערמונית באמצעות מחט דקה, לרוב בהנחיית אולטרסאונד (ולעיתים בשילוב עם ממצאי ה-MRI בשיטת "ביופסיית פיוז'ן"). הדגימות נשלחות לבדיקה פתולוגית במעבדה, שם קובעים האם קיימים תאים סרטניים.

קביעת שלב המחלה (Staging)

לאחר אבחון סרטן הערמונית, השלב החיוני הבא הוא קביעת שלב המחלה. שלב המחלה קובע את מידת התפשטות הסרטן ומהווה גורם מכריע בבחירת הטיפול המתאים ביותר. קביעת השלב מתבססת על מספר גורמים:

דירוג גליסון (Gleason Score):

דירוג זה נקבע בבדיקה הפתולוגית של הביופסיה. הוא בוחן את מידת האגרסיביות של התאים הסרטניים ונע בסולם של 2 עד 10.

• גליסון 6: גידול בדרגת אגרסיביות נמוכה.
• גליסון 7: גידול בדרגת אגרסיביות בינונית.
• גליסון 8-10: גידול בדרגת אגרסיביות גבוהה

מערכת TNM:

שיטה זו מעריכה את התפשטות הגידול.

T (Tumor) : מתאר את גודל הגידול והאם הוא מוגבל לערמונית או פרץ את גבולותיה.

N (Nodes) : מציין האם ישנה מעורבות של בלוטות לימפה סמוכות.

M (Metastasis : קובע האם הסרטן שלח גרורות לאיברים מרוחקים, כמו העצמות.

רמת ה PSA בדם:

רמת החלבון בדם בעת האבחון.

שילוב נתונים אלו מאפשר לרופא לסווג את המחלה כ"מחלה ממוקמת" (כאשר הסרטן נמצא רק בערמונית), "מחלה מתקדמת מקומית" (כאשר הסרטן פרץ את גבולות הערמונית לאיברים סמוכים) או "מחלה גרורתית".

אפשרויות טיפול:

בחירת הטיפול תלויה במאפייני הגידול, בשלב המחלה, בגיל המטופל ובמצבו הבריאותי. מכיוון שהתפתחות סרטן הערמונית היא לרוב איטית, לא תמיד נדרשת התערבות מיידית, אך קיימים גם זנים אגרסיביים יותר המצריכים טיפול נחרץ.

• מעקב פעיל: במקרים של גידול קטן, בסיכון נמוך ובעל צמיחה איטית (לרוב גליסון 6), ניתן להסתפק במעקב פעיל הכולל בדיקות PSA ובדיקות תקופתיות. טיפול אקטיבי יתחיל רק אם המחלה מראה סימני התקדמות.
• ניתוח לכריתת הערמונית :(Radical Prostatectomy) אפשרות טיפול נפוצה למחלה הממוקמת בערמונית. מטרת הניתוח היא להסיר את כל בלוטת הערמונית. ניתן לבצע את הניתוח בגישה פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית.

למידע מפורט ניתן לקרוא בדף המלא על כריתת ערמונית

• טיפול בקרינה (רדיותרפיה) :שימוש בקרינה מייננת כדי להרוס תאים סרטניים. טיפול זה מהווה חלופה לניתוח במחלה ממוקמת, ולעיתים משמש כטיפול משלים לאחר ניתוח או לטיפול במחלה מתקדמת.
• טיפולים נוספים למחלה מתקדמת: כאשר הסרטן התפשט אל מחוץ לערמונית, אפשרויות הטיפול כוללות טיפול הורמונלי, כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה.