סרטן כליות

סרטן כליות, על אף היותו מחלה מורכבת,  ניתן לסווג למספר סוגים עיקריים, שכל אחד מהם מתאפיין במאפיינים ביולוגיים והתנהגותיים ייחודיים. הבנת סוגי הסרטן השונים חיונית לבחירת הטיפול המתאים ביותר ולהערכת הפרוגנוזה של המטופל.

סוגי סרטן כליות עיקריים:

1. קרצינומה של תאי הכליה (Renal Cell Carcinoma – RCC) :
   • הסוג הנפוץ ביותר של סרטן כליות, המהווה כ-90% מהמקרים.
   • מתפתח בתאים המצפים את הצינוריות הקטנות בכליה, האחראיות על סינון הדם.
   • קיימים מספר תתי-סוגים של RCC, ביניהם:
     • קרצינומה של תאים בהירים  (Clear Cell Carcinoma) : הסוג הנפוץ ביותר של RCC (85%), המאופיין בתאים בהירים תחת המיקרוסקופ.
     • קרצינומה של תאים פפילריים  (Papillary RCC):  הסוג השני בשכיחותו, מאופיין בגדילה בצורת אצבעות.
     • קרצינומה כרומופובית (Chromophobe RCC):  סוג פחות נפוץ, מאופיין בתאים גדולים עם ציטופלסמה בהירה.
     • סוגים נדירים נוספים:  קרצינומה של צינוריות מאספות, סוג נדיר של RCC, המתפתח בצינורות המאספים שתן בכליה,  קרצינומה של מדולה כליה ועוד.
2. גידול וילמס (Wilms tumor):
   • הסוג הנפוץ ביותר של סרטן כליות בילדים, לרוב מתפתח לפני גיל 5.
   • גידול עוברי שמתפתח מתאי כליה לא מפותחים.
   • לרוב ניתן לריפוי באמצעות ניתוח, כימותרפיה והקרנות.
3. סוגי סרטן כליות נדירים:
   • קרצינומה של אגן הכליה (Transitional Cell Carcinoma – TCC): מתפתח בתאי האפיתל המרפדים את אגן הכליה, האחראי על איסוף השתן.
   • סרקומה של הכליה: מתפתחת בתאי החיבור של הכליה, כמו שריר, שומן או עצם.
   • גידולים נוירואנדוקריניים של הכליה: גידולים נדירים שמתפתחים מתאים המייצרים הורמונים.

גורמי הסיכון

גורמי הסיכון לסרטן כליות כוללים:

• גיל: הסיכון עולה עם הגיל, במיוחד מעל גיל 50.

• מגדר: גברים נוטים לפתח סרטן כליות יותר מנשים ביחס של פי 2 לערך.

• היסטוריה משפחתית: אם יש במשפחה קרובי משפחה עם סרטן כליות, הסיכון עולה.

• עישון: עישון מכפיל את הסיכון לחלות בסרטן כליות. ככל שאדם מעשן יותר זמן ומספר רב יותר של סיגריות, כך הסיכון לחלות בסרטן כליות גדל.

• השמנת יתר: משקל גוף גבוה, בעיקר אצל נשים, מקושר לסיכון מוגבר לסרטן כליות.

• יתר לחץ דם: אנשים עם לחץ דם גבוה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר.

• מחלת כליות כרונית: אנשים עם בעיות כלייתיות קיימות, ובמיוחד אלו הנזקקים לדיאליזה, עשויים להיות בסיכון מוגבר.

• גורמים תורשתיים: ישנן כמה תסמונות תורשתיות שגורמות לסיכון מוגבר לסרטן כליות.

• חשיפה ארוכה לחומרים מסוכנים: עבודה או חשיפה לחומרים כמו אסבסט, פחם, עופרת או חומרים כימיים מסוימים כגון קדמיום.

 תסמינים

לעיתים קרובות התסמינים של סרטן כליות אינם מופיעים בשלבים המוקדמים של המחלה, עם זאת, כאשר הם מופיעים, התסמינים הנפוצים ביותר כוללים:

• דם בשתן: זהו התסמין השכיח ביותר של סרטן כליות. הדם עשוי להופיע בצבע אדום בוהק, חום או כתום, והוא עשוי להיות גלוי לעין בלתי מזוינת או מזוהה רק בבדיקת שתן.
• כאבים במותן או בגב התחתון: הכאב עשוי להיות עמום ומתמשך, או חד ודוקר, הוא עשוי להחמיר בעת שכיבה או ישיבה לפרקי זמן ארוכים.
• גוש באזור הכליה: הגוש עשוי להיות מורגש במישוש, והוא עשוי לגדול עם הזמן.
• ירידה לא מוסברת במשקל: ירידה מהירה במשקל ללא סיבה ברורה, במיוחד אם היא מלווה באובדן תיאבון, עשויה להיות סימן לסרטן כליות.
• עייפות וחולשה: תחושת עייפות מתמשכת וחולשה בלתי מוסברת עשויות להיות סימפטומים של סרטן כליות, במיוחד בשלבים מתקדמים יותר.
• חום שאינו קשור להצטננות או זיהום: חום מתמשך שאינו מגיב לטיפול באנטיביוטיקה עשוי להיות סימן לסרטן כליות.
• אנמיה: כאשר יש גידול סרטני בכליות, לעתים קרובות נפגעת יכולתן לייצר הורמון בשם אריתרופויאטין, בכמות מספקת, מה שפוגע בייצור תאי הדם האדומים ומוביל לאנמיה.   
• יתר לחץ דם: לעיתים, סרטן כליות יכול לגרום לעלייה בלחץ הדם.

מתי לפנות לרופא?

לרוב, התסמינים הללו אינם מעידים על סרטן כליות. בדרך כלל, הסיבות לתסמינים אלו הן מצבים אחרים, שכיחים יותר, כמו זיהום בדרכי השתן או אבנים בכליות, עם זאת, אם אתה חווה אחד או יותר מהתסמינים הללו והם אינם חולפים, חשוב לפנות לרופא לבדיקה.

 אבחון

אבחון סרטן בכליה מתבצע לרוב באמצעות שילוב של מספר בדיקות ובחינת הסימפטומים של המטופל. לעתים קרובות הסרטן מאובחן במקרה בעקבות בדיקות מסיבות אחרות. הנה כמה מהשיטות הנפוצות לאבחון סרטן בכליה:

• בדיקות הדמיה:
  • אולטרסאונד: בדיקה זו משתמשת בגלי קול כדי ליצור תמונות של הכליות. זהו כלי שימושי לאיתור גושים או חריגות אחרות בכליות.
  • CT: בדיקת CT מספקת תמונות מפורטות יותר של הכליות מאשר אולטרסאונד. היא יכולה לעזור לקבוע את הגודל והמיקום המדויק של גידול. וכן אם הוא התפשט לאיברים אחרים.
  • MRI: בדיקת MRI משתמשת בשדה מגנטי וגלי רדיו כדי ליצור תמונות מפורטות של הכליות. היא יכולה להיות שימושית במיוחד להערכת גידולים מורכבים או כאלה שנמצאים באזורים שקשה להגיע אליהם באמצעות סיטי.
• ביופסיה: במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על ביופסיה, הכוללת לקיחת דגימה קטנה של רקמה מהכליה לבדיקה במעבדה. ביופסיה יכולה לאשר את נוכחותו של סרטן ולקבוע את סוגו.
• בדיקות דם ושתן: בדיקות אלו עשויות לחשוף סימנים לסרטן בכליה, כגון דם בשתן או רמות חריגות של חומרים מסוימים בדם.
• בדיקה גופנית והיסטוריה רפואית: הרופא יבצע בדיקה גופנית וישאל על ההיסטוריה הרפואית שלך, כולל כל התסמינים שאתה חווה.

אפשרויות הטיפול בסרטן כליות

הבחירה בטיפול המתאים בסרטן כליות  תלויה במספר גורמים, כולל:

• סוג הסרטן ודרגתו: סוגי הסרטן השונים בכליות מגיבים בצורה שונה לטיפולים שונים. כמו כן, דרגת הסרטן (עד כמה הוא אגרסיבי) משפיעה על בחירת הטיפול.
• שלב המחלה: האם הסרטן מוגבל לכליה או שהוא התפשט לאיברים אחרים בגוף?
• מצבו הבריאותי הכללי של המטופל: גיל, מחלות רקע ותפקוד הכליות משפיעים על אפשרויות הטיפול.
• העדפות המטופל: חלק מהטיפולים כרוכים בתופעות לוואי משמעותיות יותר מאחרים, והמטופל עשוי להעדיף טיפול אחד על פני אחר.

אפשרויות הטיפול העיקריות:

• ניתוח: זהו הטיפול הנפוץ ביותר לסרטן כליות בשלבים מוקדמים. קיימים מספר סוגי ניתוחים:
  • כריתה רדיקלית של הכליה: הסרת הכליה כולה, יחד עם בלוטת יותרת הכליה ורקמות שומן מסביב.
  • כריתה חלקית של הכליה: הסרת החלק של הכליה המכיל את הגידול. מתאים כאשר הגידול קטן או שיש פגיעה בתפקוד הכליות.

הגישות הניתוחיות:

• • ניתוח פתוח: חתך גדול בבטן כדי לגשת לכליה.
  • ניתוח לפרוסקופי: מספר חתכים קטנים בבטן דרכם מוחדרים מכשירים כירורגיים ומצלמה.
  • ניתוח בסיוע רובוט דה וינצ'י: דומה לגישה לפרוסקופית, אך המנתח שולט בזרועות רובוטיות באמצעות קונסולה.  

• טיפולים ממוקדים: תרופות המכוונות לחלבונים ספציפיים המעורבים בגדילת תאי הסרטן. מתאימים בעיקר כאשר הסרטן התפשט לאיברים אחרים או במקרים בהם ניתוח אינו אפשרי.
• אימונותרפיה: תרופות המסייעות למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף את תאי הסרטן. מתאימה בעיקר לסרטן גרורתי.
• טיפול קרינתי: שימוש בקרינה להשמדת תאי הסרטן. לעתים משמש כטיפול משלים לאחר ניתוח או לטיפול בגידולים שאינם ניתנים להסרה בניתוח.
• כימותרפיה: שימוש בתרופות כימיות להשמדת תאי הסרטן. פחות יעילה בסרטן כליות בהשוואה לסוגי סרטן אחרים.
• מעקב פעיל: במקרים של גידולים קטנים מאוד שאינם גדלים במהירות: הרופא עשוי להמליץ על מעקב צמוד באמצעות בדיקות הדמיה תקופתיות, במקום טיפול מיידי.

כיצד קובעים את הטיפול המתאים:

ההחלטה על הטיפול המתאים מתקבלת על ידי צוות רב תחומי הכולל אונקולוג, אורולוג, רדיולוג ואנשי מקצוע נוספים. הם יבחנו את כל הגורמים שהוזכרו לעיל וידונו באפשרויות הטיפול השונות עם המטופל. חשוב שהמטופל יבין את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות וישתתף באופן פעיל בקבלת ההחלטה.

מהם סיכוי ההחלמה מסרטן כליות?

סיכויי ההחלמה מסרטן כליות תלויים במידה רבה בשלב המחלה בעת האבחון, סוג הסרטן וגורמים נוספים כמו גיל ומצב בריאותי כללי.

שלב המחלה:

• שלב מוקדם: כאשר הסרטן מוגבל לכליה, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד, ובדרך כלל ניתוח להסרת הגידול או הכליה כולה מביא לריפוי מלא. שיעורי ההישרדות לחמש שנים בשלב זה הם מעל 90%.
• שלב מתקדם מקומי: כאשר הסרטן התפשט לרקמות הסמוכות לכליה או לבלוטות הלימפה האזוריות, סיכויי ההחלמה עדיין טובים, אך הטיפול עשוי להיות מורכב יותר ולכלול ניתוח בשילוב עם טיפולים נוספים כמו טיפול ממוקד או אימונותרפיה, שיעורי ההישרדות לחמש שנים בשלב זה נעים בין 60% ל-80%.
• שלב גרורתי: כאשר הסרטן התפשט לאיברים מרוחקים בגוף, סיכויי ההחלמה נמוכים יותר. עם זאת, טיפולים חדשים כמו אימונותרפיה וטיפול ממוקד שיפרו משמעותית את הפרוגנוזה בשנים האחרונות, ומטופלים רבים חיים כיום עם המחלה במשך שנים ארוכות. שיעור ההישרדות לחמש שנים בשלב זה הוא כ-12%.

סוג הסרטן:

• קרצינומה של תאי כליה: הסוג הנפוץ ביותר של סרטן כליות, מגיב בדרך כלל היטב לטיפולים הקיימים.
• סוגי סרטן נדירים יותר: כמו קרצינומה של תאי מעבר או סרקומה, עשויים להיות בעלי פרוגנוזה שונה ותגובה שונה לטיפולים.

גורמים נוספים:

• גיל: מטופלים צעירים יותר נוטים להיות בעלי פרוגנוזה טובה יותר.
• מצב בריאותי כללי: מטופלים עם מחלות רקע אחרות עשויים להיות בעלי סיכון גבוה יותר לסיבוכים ותגובה פחות טובה לטיפול.
• אבחון מוקדם: אבחון מוקדם של סרטן כליות הוא קריטי לשיפור סיכויי ההחלמה. אם אתה חווה תסמינים מדאיגים כמו דם בשתן, כאב בצד הגוף או גוש בבטן, פנה לרופא בהקדם האפשרי.